יִשָׂא צְבִי צִבְאוֹת בְּנֵי יִצְהָר
מֵאֹהֲבוֹ שָׁלוֹם כְּמוֹ נָהָר
הֵילֵל אֲשֶׁר נִמְשַׁךְ אֱלֵי בֵית עָשׁ
וּבְרוֹשׁ אֲשֶׁר חֻבַּר אֱלֵי תִדְהָר
גִּבְעַת לְבוֹנָה הִיא וְהוּא הַר מֹר
מַה נָּעֲמָה גִבְעָה וּמַה טּוֹב הָר
מִיוֹם עֲלוֹתוֹ אֶל פְּאַת מַעְרָב
לֹא שָׁאֲלוּ עִמוֹ עֲלוֹת סַהַר
כַּמָּה הֲלִינוֹתִי עֲלֵי לִבִּי
יַעַן לְרֹצֵץ אַחֲרָיו מִהַר
שָׁכַח וְהִזְכַּרְתִּיו וְלֹא נִזְכָּר
שָׁגָה וְהִזְהַרְתִּיו וְלֹא נִזְהָר
לֵאמֹר הֲתָרוּץ אַחֲרֵי בֹגֵד
הוּא בֶאֱמֶת חָכָם וְאַתְּ נִמְהָר
כִּי סוֹדְךָ תוֹצֵא לְפָנָיו יוֹם
לִבּוֹ עֲלֵי סוֹדוֹ כְּבֵית סֹהַר
דּוֹדִים זְהָבָם לָךְ מְלֵא סִיגִים
וּזְהָבְךָ לָהֶם מְלֵא טֹהַר
לֹא הֶאֱמִינוּ בָךְ עֲלֵי סוֹדָם
אֵיךְ יֹאמְרוּ לָךְ עוֹד רְחַץ וּטְהָר.
בקחהו את בת בן מהאגר לאשה.