קֵדְמָה, יָמָּה, צָפוֹן, נֶגֶב תֵּימָנָה

שֶׁמֶשׁ קָדַר, עָבִים כִּסּוּ פָנֵינוּ;

עִיר מוֹדֵינָא תִּזְעַק, קוֹלָהּ נָתָנָה:

הָהּ! מַזָּל טוֹב אֵין עוֹד, אֵין עוֹד רוֹעֵנוּ!

לֹא אֶשְׁקוֹט, לֹא אָנוּחַ, לֹא אִישָׁנָה

כִּי הַצַּדִּיק גָּוַע עַל חַטְאֹתֵינוּ;

לֹא אֶמְצָא כֹּה וָכֹה, אָנֶה וָאָנָה

מַשְׂכִּיל־חָבֵר־רַבִּי־חָכָם־מוֹרֵנוּ.

קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה: הָעִיר שֻׁדָּדָה;

אוֹי לָךְ עַיִן רוֹאָה, אֹזֶן שֹׁמַעַת,

כִּי הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ.

לוּלֵי שָׂרִיד הוֹתִיר כִּמְעַט אָבָדָה

תּוֹרָה מִיִשְׂרָאֵל, בִּינָה וָדַעַת,

יָד עֹמֶדֶת לִימִין אֶבְיוֹן וָחֵלֶךְ.