יוֹם טוֹב לְפַלֵּס שִׁיר תְּנָה לִבֶּךָ

וּלְשׁוֹנְךָ תָּרֹן עֲלֵי הַנֶּבֶל;

מַה־יִמְתְּקוּ אָז מֵי נְגִינוֹתֶיךָ

טַעְמָם לְחֵךְ יִנְעַם וְעָבַר אֵבֶל.

וִיפָאֲרוּ אֶת־קוֹל הֲמוֹן שִׁירֶיךָ

בֵּית יַעֲקֹב יוֹם יוֹם, וְיָבֹא חֵבֶל

לִמְחַלְלֵי זִמְרָה, וּמִקּוֹלֶךָ

יִטּוּ אֲזַי כֻּלָּם שְׁכֶם לַסֵּבֶל.

כִּי רֵעֲךָ דִבֵּר. סְלַח הַפַּעַם

מַשְׂאֵת יְדֵי אֹהֵב וּמִנְחַת רֵעַ,

נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בָךְ וְלֹא נָבוֹכָה.

צַו אֶת־בְּנוֹת הַשִּׁיר לְכַלּוֹת זַעַם,

נֹפֶת לְהַטִיף לָךְ, לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ,

צוּנֶץ, וּמִי יָשִׁיר אֲזַי כָּמֹכָה?