אֶל עִיר בְּנֵי בָּשָׁן שְׁלֵיו עָלִיתִי

לִשְׁכֹּן בְּרֹב שָׁלוֹם וְלֵב בָּטוּחַ;

גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים אֲנִי רָאִיתִי.

אַךְ אֶחְשְׁבָה כֻלָּם רְשׁוּת הָרוּחַ.

אָמְנָם בְּוִיטוֹרֵיל יְקָר גִּלִּיתִי

כִּי צָלְחָה עָלָיו בְּחָכְמָה רוּחַ

אַנַּקְרְאוֹן; שִׁירָיו כְּמוֹ אָרִיתִי

וָאֶכְתְּבֵם יוֹם יוֹם לְעֵד עַל לוּחַ.

שָׁרִים נְבוֹנֵי לֵב, תְּמִימֵי דֶרֶךְ,

שִׁירָיו יְתַנּוּ, יִזְכְּרוּ לָנֶצַח,

יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, יִכְרְעוּ עַל בֶּרֶךְ.

הִנּוֹ בְּפִי כֻלָּם מְשׁוֹרֵר פֶּלִי;

נָאוָה תְהִלָּה לוֹ וְצִיץ עַל מֵצַח;

לֹא קָם בְּעִיר בָּשָׂן כְּוִיטוֹרֵילִי.