בָּרוּךְ אֲשֶׁר אָרוּר, שְׁחִין לַגֶּבֶר,

מִי שָׂמְךָ, מִי שָׂמְךָ עָלֵינוּ,

לִהְיוֹת לְאָב, שׁוֹפֵט, לְשַׂר שִׂכְלֵנוּ,

לִשְׁקוֹל בְּפֶלֶס שָׁוְא אֱלֹהֵי עֵבֶר?

אַתָּה כְּנֶשֶׁר חָשׁ קְצוּץ הָאֵבֶר

תָּעוּף וְתִפְסַח אַחֲרֵי כָתְלֵנוּ,

וּבְמַהֲמוֹרוֹת נִלְכְּדָה רַגְלֵנוּ,

עַל סוֹדְךָ לָשִׂים שְׂאֵת וָשֶבֶר.

אִם תַּאֲמִין לֹא תַאֲמִין בָּאֹמֶן;

כָּל־יֵשׁ בְּאֵל, וָאֵל בְּיֵשׁ נָקַבְתָּ,

עַד כִּי בְאֵל לֹא אֵל מְצוֹא חָשַׁבְתָּ,

מִדַּרְכְּךָ נָסוּר, בְּאֵל נַעְלוֹזָה;

מָאוֹס יְהִי שִׁמְךָ, סִחִי וָדֹמֶן,

בָּרוּךְ אֲשֶׁר אָרוּר לְבַית שְׁפִּינוֹזָה!