גֶּבֶר מְלַמֵּד חֹק, לְבִצְעוֹ רֵעַ,

חָלַם חֲלוֹם, כִּי בַאֲרָם נַהְרַיִם

הוּקַם מְקוֹם מִדְרָשׁ, וְכִמְתַעְתֵּעַ

הָיָה מְאַלֵּף דָּת בְּקִרְיָתַיִם.

שָׂשׂוֹן וְגִיל רַב לוֹ; וְאִם פֹּשֵׁעַ

לִקְבֹּץ בְּלֹא עָמָל זְהַב פַּרְוַיִם,

מַה־לּוֹ? לְהוֹרוֹת שָׁם וְשָׁמָּה דֵּעַ?

רַק לֶאֱסוֹף שָׂכָר מְנַת כִּפְלַיִּם.

אַךְ בַּהֲקִיצוֹ חִיל רְתֵת וָפַחַד

הָהּ! נָפְלוּ עָלָיו: וְהִנֵּה רוּחַ

אָסַף בְּמוֹ חָפְנָיו, וְכֶסֶף אַיִן.

סִפֵּר לְתַלְמִידָיו בְּקֹצֶר רוּחַ

אֶת־הַחֲלוֹם; וַיִקְרְצוּ הָעַיִן,

כִּי רַק לְהוֹן עֵינָיו וְלִבּוֹ יַחַד.