מַה־לָּךְ חֲמוֹר נֹעֵר, חֲלוּץ הַנַּעַל,

כִּזְאֵב וְדֹב אֹרֵב כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ;

וּבְמֶרְיְךָ תַּבְשִׁיל פְּרִי הַכַּחַשׁ

בֵּין נַאֲפוּפֵי שֹׁד בְּעֻלַת־בַּעַל?

בִּיְמִינְךָ כּוֹס צוּף, וְסַף הָרַעַל

בִּשְׂמֹאלְךָ לִגְנוֹב לְבָבוֹת: תַּחַשׁ

עַל מַהֲתַלּוֹת רַגְלְךָ, עַל לַחַשׁ

גַּם יָדְךָ, הִיא הָיְתָה בַמַּעַל.

מַה־לָּךְ מְעִיל רִקְמָה לְכַסּוֹת נֶגַע;

מַה־לָּךְ בְּאוֹת כָּפוּל עֲלֵי יָדֶךָ,

מַה־לָּךְ בְּטוֹטָפוֹת עֲלֵי הַמֵּצַח?

אֶת־קִצְּךָ זָכוֹר, וּבִינָה רֶגַע

יַשְׁמִידְךָ אֵל חַי, וּמִנָּוֶךָ

יִסָּחֲךָ, יִתָּצְךָ לָנֶצַח.