אִישׁ שָׂעִיר וּמְקֻבָּל שָׁאַל מִמֶּנִּי:

אַיֵה נָא צַד מִזְרָח לִפְרֹשׂ כַּפַּיִם,

וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי רֹכֵב שָׁמַיִם,

כִּי בַמָּקוֹם הַזֶּה כַּגֵּר הִנֶּנִּיּ?

וָאֹמַר לוֹ: מֵעִיר הַזֹּאת אֵינֶנִּי,

כִּי בָאתִי בַמָּלוֹן רַק מִיּוֹמַיִם;

בְּתְחִנָּתִי לִבִּי לִירוּשָלַיִם,

כִּי לֹא נָבִיא, לֹא בֶן־נָבִיא עוֹדֶנִּי.

אַךְ מִי אַתָּה? – חָכָם וּמְקֻבָּל אָנִי –

אִם הַקַּבָּלָה אוֹר תָּפִיץ עָלֶיךָ,

אֵיךְ מִמֶּנִּי תִשְׁאַל: אַיֵה הָרוּחַ? –

וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, עוֹד לֹא עָנָנִי;

וָאֹמַר לוֹ: רוּץ נָא, שׁוּב לִמְקוֹמֶךָ

פֶּתִי, רֹדֵף קָדִים, אוֹ רֹעֶה רוּחַ! –