מַה־לָּךְ אֲרִי נֹהֵם, חֲזִיר מִיַּעַר.

ישֵׁב בְּמִסְתָּרִים וּפֹעֵל נֶכֶר?

מַה־לָּךְ בְּפַרְדֵּס עָל, כְּסִיל וָבַעַר

אִם בַּחֲרֻלֵּי סוֹד תְּקַוֶּה שֶׂכֶר?

מַה־לָּךְ פְּאַת הָרֹאשׁ, וְתֹאחֵז תַּעַר

לִכְרֹת בְּאַבְנֵי כִיס לְהַקְטִין מֶכֶר?

מַה־לָּךְ בְּטוֹטָפוֹת מְכַסּוֹת שַׂעַר

קָדְקֹד, כְּפוּלוֹת לַעֲשׂוֹת לָךְ זֵכֶר?

דַּי לָךְ בְּאוֹת אֶחָד עֲלֵי יָדֶךָ;

תִּקֹּד לְאֵל יָחִיד וְלֹא לִשְׁנַיִם,

וּרְעֵה אֱמוּנַת שֹׁכְנִי שָׁמַיִם.

דַּת אֵל כְּמוֹ צִנּוֹר לְמֵי בִצְעֶךָ

אַל תַּעֲשֶׂה; לַסּוֹד, לְקֵץ מָשִׁיחַ

תִּתֵּן דֳּמִי, אָז דַּרְכְּךָ תַּצְלִיחַ.