צֵא, צֵא, חֲמוֹר נוֹעֵר, מְהֵרָה צֵאָה

מִמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן אֲשֶׁר רָמַסְתָּ;

וּבְחָפְזְךָ תָּרֹן כְּמִתְלַהְלֵהַּ

יוֹרֶה, וְחֻקֵּי אֵל הֲלֹא מָאַסְתָּ.

תָחִישׁ וְלֹא תוּכַל לְהִתְמַהְמֵהַּ

לַרְבּוֹת זְהַב אוֹפִיר לְךָ כָּנַסְתָּ;

וּזְדוֹנְךָ הִשִּׁיאֲךָ הַגְבֵּהַּ,

הַהוֹן, וְלֹא לִכְבוֹד אֱלֹהִים חַסְתָּ.

הוֹי פֹּחֲזֵי עַמִּי בְּךָ נִשְׁעָנוּ!

אַתָּה בְזָדוֹן בַּמְּרוֹמִים סֶכֶל

תַּתָּה, וְתִנְדֹּף גַעֲרַת אִישׁ שֶׂכֶל.

קוֹלָם נְבוֹנֵי לֵב לְךָ נָתָנוּ:

מִי לָךְ, וּמַה־לָּךְ פֹּה? בְּךָ נָקוּצָה;

מַהֵר, חֲמוֹר נוֹעֵר, וְצֵא הַחוּצָה.