אֶצְעַד אֶרֶץ לַחְקֹר אֶת דַּרְכֵי גָבֶר,

לָתוּר, לָבוּר אִם עַל חֶלְקוֹ שָׂמֵחַ;

אַבִּיט, אֶרְאֶה אִישׁ אִישׁ מִטּוֹב בֹּרֵחַ

כִּי עַל גֵּווֹ, לֹא עַל נַפְשׁוֹ שָׂם שָׂבֶר.

זֶה יִרְדֹּף הַכָּבוֹד, זֶה יִירָא שָׁבֶר;

זֶה עֹשֶר יִתְאַוֶּה, זֶה הוֹד יָפֵחַ;

זֶה בַשָּׂבָע יִרְעָב, זֶה מַר צֹרֵחַ;

טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי, טוֹב לִי הַקָּבֶר.

זֶה בַּשַּׁלְוָה יָקוּץ, זֶה נָס מֵחֶרֶב;

זֶה מִזִּקְנָה יִכְאַב, זֶה חַת מִפָּרֶץ;

זֶה בַבֹּקֶר יֹאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב.

פִּי אִישׁ וָאִישׁ אֶשְׁאַל, עֵינַי נָשָׂאתִי

לָדַעַת אִם אֻשַּׁר חֶלְקָם בָּאָרֶץ;

הִנֵּה אֶחָד מֵאֶלֶף לֹא מָצָאתִי.