מִקַּצְוֵי אֶרֶץ שַׂר הֵבִיא אֵלֵינוּ

עֵשֶׂב בִּשְׁמוֹ נִקְרָא נִיקוֹצִיאָנָה:

מַחְמַד פִּינוּ הִנּוֹ, מַחְמַד אַפֵּינוּ,

נָפְשׁוּ שָׁרָשָיו אָנֶה וָאָנָה.

מִכָּל אֹרֹת שָׂדֶה נָאוָה בֵּינֵינוּ

פֻּארָה הַזֹּאת, וּבְשֵׁם מַלְכָּה שָׁכָנָה;

אִם בֵּין אֶצְבַּע שָׂרִים, אִם בֵּין יָדֵנוּ

אַתְּ נִפְלָאָה, עָלִית אַתְּ עַל כֻּלָּנָה.

אַתְּ מֶגֶד לִנְחִירַי, וּלְפִי אַתְּ נֹפֶת:

וּבְעֶשֶׁן וּבְעַפְרוֹת טַבָּאק עָמָלוּ

עֶשְׁתֹּנֹתַי לָתֵת כָּל אִמְרֵי שֶׁפֶר.

אַתְּ תַּצִּילִי נַפְשִׁי מֵרֶדֶת תֹּפֶת:

מִדֵּי זָכְרִי יָמַי כֶּעָשָׁן כָּלוּ,

אֶזְכֹּר כִּי אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.