בֶּן אָדָם! לִמְצֹא חֵן, לִשְׁפֹּט בַּצֶּדֶק,

וּלְכָל תַּכְלִית לַחְקֹר, לִשְׁקֹל כָּל דֵּעַ,

לָתוּר דַּרְכֵי חָכְמָה, לָבוּר לָךְ רֵעַ,

וּלִהַבְדִּיל הַשּׁוֹשָן מִבֵּין הַחֶדֶק;

לַשְׁמִיעַ תּוֹכֵחָה, וּכְמַלְכִּי צֶדֶק

בָּרֵךְ הַצּוּר תָּמִים, לֶכֶת הַצְנֵעַ,

לִתְמֹךְ יַד אֶבְיוֹנִים, לַעְזוֹר יָגֵעַ,

לִגְדֹר פִּרְצַת רֵעִים וּלְחַזֵּק בֶּדֶק

נוֹצַרְתָּ עַל תֵּבֵל. אַךְ לֹא בָחַרְתָּ

תָּמִיד בִּנְתִיב חַיִּים, כִּי צוּף וָמֶמֶר

הִצְמַדְתָּ לָּךְ, וּלְעֵדֶן גֵּיא צַלְמָוֶת.

גַּם טוֹב גַּם רָע יַחְדָּו לִמְצֹא מִהַרְתָּ:

מֵחַרְצַנִּים עַד זָג, מִכֶּרֶם חֶמֶר

הוֹצֵאתָ מֵי חַיִּים, הֵמָּה מֵי מָוֶת.