עַל מִגְדַּל עֵץ רָאִיתִי אִישׁ מוֹכִיחַ

מֵרִים קוֹל כַּשׁוֹפָר עַל חֵטְא וָמַעַל:

חָרָה אַפּוֹ עַל אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל

מִיִּרְאַת אֵל שַׁדַּי לִבּוֹ הִקְשִׁיחַ.

אַךְ מִכָּל חַטָּאָה אָז הִרְבָּה שִׂיחַ

עַל גָזֵל וּגְנֵבָה, שָׁפַךְ סַף רַעַל

עַל קֹבֵע רֵעוֹ מִחוּט עַד נַעַל,

נֶגֶד נִגְעוֹ יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ.

אָז הִשְׁתּוֹמַמְתִּי וּבְלִבִּי אָמַרְתִּי:

אֵיכָה יַעְלִים מוּמוֹ, אֵיךְ יִתֵּן אֹמֶר

דִּבְרֵי פִיהוּ גֹנֵב מֵאָז עַד עַתָּה?

וּבְאָזְנֵי אַחַי אָז בַּלָּט דִּבַּרְתִּי:

אֵיך יָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ קָרוּץ מֵחֹמֶר,

אֹמֵר אֶל מוֹכִיחוֹ: גַּנָּב גַּם אַתָּה?