יָמִים מִקֶּדֶם, אוֹיָה לִּי, אַזְכִּירָה,

יוֹם שָׂשׂוֹן, יוֹם שִׂמְחָה, יוֹם גִּיל וָנַחַת;

שִׁבְתִּי עַל סִיר בָּשָׂר אוֹ עַל קַלַּחַת,

אָכוֹל, שָׁתֹה וּרְקוֹד, אַבְלִיג, אָשִׁירָה.

מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד רֵעַי אוֹקִירָה,

עַל שֻׁלְחָנִי רָצִים מָזוֹן לָקַחַת,

לִצְבּוֹת בִּטְנָם בָּאִים אוֹ הַצַּלַּחַת;

וּבְסִכְלוּתִי, דַּרְכָּם עוֹד לֹא אַכִּירָה.

וּבְתוֹם כַּסְפִּי גַם הֵם תַּמּוּ, רָחָקוּ

מֵעָלַי, כֶּעָשָׁן כֻּלָּם אָבָדוּ;

וּבְיוֹם צַר לִי אֶקְרָא: מִי יִשְׁמָעֵנִי?…

עַתָּה כִּי אֵין הוֹן לִי עָלַי שָׂחָקוּ

רֵעַי, וּקְרוֹבַי מֵרָחוֹק עָמָדוּ,

אֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי.