צֵא, צֵא, אִישׁ מִלְחָמוֹת, וּשְׁלֹף הַחֶרֶב

מִתַּעְרָהּ, הִלָּחֵם, וּלְכָה מִנֶּגֶד

לִמְחַדֵּשׁ דָּת, מַסְתִּיר תַּחַת הַבֶּגֶד

חִצָּיו, וּבְפִיו שָׁלוֹם, וּקְרָב בַּקֶּרֶב.

אַל תִּירָא, אַל תֵּחַת, תִּשְׂחַק לָאֶרֶב;

קוֹל רַעַמְךָ יִקְרַע לֵב בֹּגֵד בֶּגֶד;

כָּל רָע בַּטּוֹב תָּמִיר, כָּל מַר בַּמֶּגֶד,

בִּכְבָשִׂים הַדֻּבִּים, בַּבֹּקֶר עֶרֶב.

אַתָּה תָקוּם, תַּגִּיד אֵמוּן בַּשַׁעַר;

תָּשִׁיב חוֹטֵא, תַּחְכִּים סָכָל וָבַעַר,

וּלְבַב בָּשָׂר תִּתֵּן תַּחַת לֵב אֶבֶן.

אַל נָא תָבוּז זִמְרַת אִישׁ קֹשֵׁשׁ תֶּבֶן,

אַל תִּנְדֹּף בַּת שִׁירוֹ אִם שָׁוְא הִמְלִיטָה –

לֵב הַנֹּתֵן, לֹא הַמַּתָּן הַבִּיטָה!