הֶאָפֵס לָךְ דָּבָר, אֹהֵב וָרֵעַ?

הַאִם חָכְמָה תִשְׁאַל? הִנֵּה חָכַמְתָּ;

הַאִם כֶּסֶף תַּחְפֹּץ? גַּם זֶה טָעַמְתָּ

לַעְזוֹר עָנִי וָדָל, עָיֵף, יָגֵעַ.

הֶאָפֵס לָךְ דָּבָר, שֵׂכֶל יֹדֵעַ?

הַאֹמֶץ תִּתְאַוֶּה? מִכֹּל עָצַמְתָּ;

אוֹ קוֹל עָרֵב תִּדְרֹשׁ? הִנֵּה נָעַמְתָּ,

כִּי שִׂפְתוֹתֶיךָ מֵי נַחַל נֹבֵעַ.

הֶאָפֵס לָךְ דָּבָר?… אִשָּׁה חָסַרְתָּ;

עַתָּה אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתָּ בִּבְלִי דֹפִי,

לֹא עַל מִכְלוֹת זָהָב, לֹא עַל הַצֶּבִי.

אֶל יִרְאַת אֵל תִּפְנֶה, אוֹתָהּ בָּחַרְתָּ;

שֶׁקֶר הַחֵן תַּחְשֹׁב, הֶבֶל הַיֹּפִי;

עָלִיתָ לַמָּרוֹם. שָׁבִיתָ שֶׁבִי.