נָגִיל נָשִׂישׂ נִשְׂמַח, אֵין עוֹד עֵיפָתָה,

הוֹפִיעַ עַל עַמּוֹ אִישׁ גֹּדֵר פָּרֶץ;

כָּלָּה עָב וַיֵּלַךְ, אֵין עוֹד סוּפָתָה,

שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ זָרַח בָּאֶרֶץ.

דֹב יָגוּר עִם פָּרָה, אֵין עוֹד אֵימָתָה,

גָּמוּל יָדוֹ הָדָּה עַל חֻר הַשָּׁרֶץ;

כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל, אֵין עוֹד צָרָתָה;

נָס הַיָּגוֹן, שָׁלוֹם הִשְׁבִּית כָּל קָרֶץ.

פִּי הֶחָכָם דִּבֶּר אֶל אַנְשֵׁי מֶרִי:

שׁוּבוּ וּקְחוּ מוּסָר, כִּי עֵת לָטַעַת

עֵץ דֵּעָה וּתְבוּנָה, עֵץ עֹשֶׂה פֶּרִי.

גִּיל יָגִיל בַּר לֵבָב וּנְקִי כַפַּיִם;

כִּי מִצִּיוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וָדַעַת,

וּדְבַר אֵל שֹׁכֵן עַד מִירוּשָׁלַיִם.