אַל נָא תְדַבֵּר עַל זְדוֹן רֵעֶךָ

אִם בָּךְ גְּאוֹן זֵדִים וְגֹבַהּ רוּחַ;

אַל נָא תְגַל אֶת סוֹד מְיֻדָּעֶךָ,

כָּל מוּם תְּכַסֶּה אִם בְּךָ יָנוּחַ.

אִם תַּחֲרִישׁ תַּסְתִּיר, אֱוִיל, נִגְעֶךָ,

בִּקְהַל חֲכָמִים תַּעֲמֹד בָּטוּחַ

תִּשְׁכֹּן שְׁלֵיו, וּכְנַפְשְׁךָ שָׁבְעֶךָ,

אִם תֶּחֱשֶׁה מִשָּׁוְא וְדִבְרֵי רוּחַ

כָּל נִיב חֲדַל עַל מַהֲתַלּוֹת שֶׁקֶר;

אִם תַּעֲזֹר דַּל, תַּחֲזִיק לוֹ בֶדֶק,

דּוֹם דּוֹם, וְאַל תַּכְלִים עֲנִיֵּי שַׁעַר.

טוֹב לַחֲשׁוֹת לִפְנֵי כְסִיל וָבַעַר;

טוֹב לַחֲשׁוֹת עַל מֹפְתִים אֵין חֵקֶר;

טוֹב לַחֲשׁוֹת עַל מִשְׁפְּטֵי אֵל צֶדֶק.