שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, כָּל הֹרֵג נֶפֶשׁ

גַּם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ עַד יִרְאֶה שַׁחַת

בִּדְמִי יָמָיו, וּתְהוֹם רֹבֶצֶת תַּחַת

תָּקוּם נֶגְדּוֹ, וְתַּטְמִינוֹ בָּרֶפֶשׁ.

מַכֶּה רֵעֵהוּ בִּצְדִיָּה וָחֵפֶשׂ

נֶגֶד עֵינָיו תָּמִיד נֶפֶשׁ נִרְצַחַת;

וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, לֹא מָצָא נַחַת,

כָּל מַנְעַמִּים שָׁוְא לוֹ, שָׁוְא בָּתֵּי נֶפֶשׁ.

בָּעֶרֶב הוּא יֹאמַר מִי יִתֵּן שָׁחַר;

בַּבֹּקֶר הוּא יֹאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב;

יֵרַךְ לִבּוֹ, יִבְחַר מֵחַיִּים מָוֶת.

מֵעָלֶיךָ שָׁחְַר כָּל צֶמֶר צַחַר,

רֹצֵחַ, גַּם אַתָּה תִּפֹּל בַּחֶרֶב;

וּבְיַד שֹׁטֵר תֵּלֵךְ אֶל גֵיא צַלְמָוֶת.