חַנּוּן, רַחוּם, צַדִּיק, הֹלֵךְ בַּיֹשֶׁר,

יָרֵא אֶת אֵל וּלְמִצְוֹתָיו יָפֵחַ;

לוֹ הָדָר, לוֹ מַלְכוּת, לוֹ הוֹן וָעֹשֶׁר,

גַּם לִמְשַׂנְאָיו פֶּשַׁע וָחֵטְא סֹלֵחַ.

וּבְסֵפֶר הַתּוֹרָה הֶרְאָה הָעֹשֶׁר

לִישַׁר לֵבָב וּבְחֶסֶד אֵל בֹּטֵחַ;

הִדְרִיךְ אֶת חַטָּאִים בִּנְתִיבוֹת כֹּשֶׁר,

בָּמוֹת בַּעַל נָתַץ גַּם הַמִּזְבֵּחַ.

לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד וְהֶדֶר

נָתַן, וּבְכָל יָמָיו רָדַף הַצֶּדֶק,

וּבְמִקְדַּשׁ אֵל חִזֵּק פֶּרֶץ וָבֶדֶק.

מִי זֶה הָאִישׁ נֹהֵג עַמּוֹ כָּעֵדֶר,

גּוֹיִם אֵלָיו יִדְרֹשׁוּ, אֵלָיו בָּאוּ?

זֶה בֶן אָמוֹן, הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ.