נְגִינוֹת וּזְמִירוֹת מִחוּץ מִבַּיִת

וְקוֹל דּוֹדִים הִנֵּה נִשְׁמַע בָּאָרֶץ;

בְּשַׁדְמוֹתָם לֹא קָם שָׁמִיר וָשַׁיִת,

צְוָחָה, שֹׁד אֵין בָּם, אֵין שְׁאֵת, אֵין פָּרֶץ.

עֲלֵי רֹאשָׁם מַטַּע אֶזְרָח וָשַׁיִת

וְלֹא יַשְׁחִית נִזְרָם רֶמֶשׂ וָשָׁרֶץ;

נְרָדִים וּכְפָרִים יַכְתִּירוּ בַיִת,

וְעַל לֶחְיָם אֵין עוֹד דִּמְעָה וָקָרֶץ.

בְּיוֹם חֻפָּה צָרָה יָגוֹן נִשְׁכָּחוּ;

לְבַב חָתָן לִלְבַב כַּלָּה יוֹדִיעַ

גְּבוּרוֹת אֵל עֶלְיוֹן, יַחְדָּו יִשְׂמָחוּ.

וּצוּר חָסָיוּ בוֹ לָהֶם מוֹשִׁיעַ;

אֲהוּבִים כַּתָּמָר יוֹם יוֹם יִפְרָחוּ.

זְמַן שָׂשׂוֹן, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.