ופינו יספר צדקתך

צַדִּיק      צוּר עוֹלָמִים מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ,

         צַדִּיק הָאֵל תָּמִים עַד מוֹבָאֵהוּ;

         צַדִּיק אֶל בֶּן-אָדָם וּבְכָל-מִקְרֵהוּ,

         צַדִּיק לֶחֶם נֹתֵן מֵעוֹף עַד רֶמֶשׂ.

צַדִּיק      בַּנָּשֶׁף, עֶרֶב, יוֹם וָאֶמֶשׁ;

         צַדִּיק אִם עֹשֵׂה-טוֹב יִבּוֹל עָלֵהוּ,

         צַדִּיק אִם לָרָשָׁע יָצִיץ נִזְרֵהוּ,

         צַדִּיק אִם תַּךְ בָּאַף אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ.¹

צַדִּיק      אֵל שַׁדַּי אִם תֵּיטִיב אֵלֵינוּ;

         צַדִּיק אִם מִמֶּנּוּ תַסְתִּיר פָּנֶיךָ;

         אַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ.

עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל-חָסִיד אֵלֶיךָ

         חַנּוּן, רַחוּם, צַדִּיק, אֵל צוּר יִשְׁעֵנוּ,

         וּלְשׁוֹנֵנוּ תָמִיד תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ.