מִי זֹאת בְּתוּלַת חֵן, וּבִבְתוּלֶיהָ

         הִנֵּה לְדוֹר דוֹרִים הֲלֹא עֹמֶדֶת?

         מִי זֹאת בְּמַסְוֶה כִּסְתָה פָנֶיהָ,

         לַפִּיד בְּמוֹ יָדָהּ וְאֵשׁ יֹקֶדֶת?

מִי זֹאת יְפֵה-פִיָּה בְחִין מִלֶּיהָ

         אֶל כָּל-מְתֵי תֵּבֵל אֶמֶת מַגֶּדֶת?

         מִי זֹאת לְבַב אָדָם בְּהוֹד מַרְאֶהָ

         תִּלְכֹּד, וְלֹא תִלְכֹּד בְּיָד לֹכֶדֶת?

בַּת אֵל יְחִידָה הִיא; וְאַשְׁרֵי נֶפֶשׁ

         תִּבְחַר בְּעַלְמָה זֹאת, וְעִמָּהּ תֶּהִי;

         תֵּדַע בְּסוֹד דַּרְכָּה לְבָעֵר רֶפֶשׁ.

בָּהּ יַחְפְּרוּ יַחְדָּו אֱלִילֵי דֹמֶן;

         בָּה כָּל-אֱנוֹשׁ יַשְׁקִיט וְיַרְחִיק נֶהִי;

         קִרְבַת אֱלֹהִים הִיא, אֱמוּנָה אֹמֶן