הקשיבו ושמעו אִמְרָתִי

מַה- תִּתְהַלֵּל עַל יוֹם מָחָר, הַגֶּבֶר,

         אִם לֹא תֵּדַע יוֹם זֶה מַה-יֵּלֶד לָנוּ?

         הַבֵּט אַנְשֵׁי תֵּבֵל הַיּוֹם אִתָּנוּ,

         וּבְיוֹם מָחָר פִּגְרָם מֻשְׁלָךְ בַּקֶּבֶר.

אֵיךְ תָּעוּף, זֵד יָהִיר, אִם אֵין לָךְ אֵבֶר?

         תִּפֹּל, לֹא תוֹסִיף קוּם. לֵךְ מֵעִמָּנוּ;

         כִּי בָךְ כָּזָב וָשֹׁד יַחְדָּו נִטְמָנוּ.

         גַּם לָעֵץ יֵשׁ תִּקְוָה, וּלְךָ אֵין שֶׂבֶר.

דַּע רָם לֵבָב, מַה נַחְנוּ, מַה חַיֵּינוּ;

         תִּדְרשׁ, תַּחְקֹר הֵיטֵב יוֹם בּוֹא קִצֵּנוּ,

         וּרְאֵה כַצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ.

אַךְ רִמָּה, תּוֹלֵעָה לִמְנַת חֶלְקֵנוּ;

         תַּחַת אַדְמַת עָפָר כֻּלָּנוּ שָׁרֶץ;

         מַה-פָּרַצְתָּ, גֵּאֶה, עָלֶיךָ פָּרֶץ!