חתן דמים לכלולות קול דברי, כי אז תצליח את דרכיך.

אֶל מוּל פְּנֵי כַלָּה, כִּי פֹּה נִצֶּבֶת,

         חָתָן! וְעַד מָתַי תִּירָא מִגֶּשֶׁת?

         וּבְלִבְּךָ, אֵיךְ לֹא תַכֶּה מַקֶּבֶת,

         אִם הִיא בְיִפְעָתָהּ כָּל-לֵב כֹתֶשֶׁת?

עַל אָח, רְאֵה חָתָן, הָאֵשׁ צָרֶבֶת,

         וּלְנֶגְדְּךָ משֵׁךְ חֵשֶׁק בַּקֶּשֶׁת;

         שׁוּרָה אֲדֹנִי, שׁוּר כַּלָּה נִשְׂגֶּבֶת,

         תִּקְרַב, וְאַל תִּפְחַד מִשַּׁחַת רֶשֶׁת.

הַבֵּט יְפַת מַרְאֶה בִּיקָּר וָדָעֲת;

         חוּשָׁה, וְעַל יָדָהּ שִׂים הַטַּבָעֲת;

         אַל תַּעֲמֹד, מַהֵר, רוּץ גֵשׁ עַד הֵנָּה.

לִימִינְךָ שֵׁגָל, שַׁלֵּם נִדְרֶךָ;

         עֵת לַחֲבוֹק בָּאָה – טוֹב לָךְ – אַשְׁרֶיךָ

         כִּי פֶּרְיְךָ תִּמְצָא חִישׁ חִישׁ מִמֶּנָּה.