המפואר כמ"ר שמואל חיים זלמן מעיר טריאסטי

               בשמעי

               שם בשנת התקצ“ג לב”ע את דברי הספדו לחותנו הנגיד

               כמוה“ר אברהם חי מקולוניא זלה”ה.

שַׂשְׂתִּי כְעַל כָּל-הוֹן וְאֶשְׁתַּעְשֵׁעַ,

          כִּי רֹאשׁ לְצִיּוֹן קָם בְּאִמְרֵי טָעֲם;

          דָּרַשׁ וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם פָּעַם

          לִקְרַאת נְחָשִׁים, אִישׁ יְדִיד וָרֵעַ.

לֹא לֹא כְמִשְׁתָּאֶה וְכִמְתַעְתֵּעַ

          דִּבֵּר בְּמִקְדַּשׁ אֵל בְּסֵתֶר רָעַם;

          קוֹל מַחֲלִיק פַּטִּישׁ בְּהוֹלֶם פָּעַם,

          קוֹלוֹ לְעַם לֹעֵז, וּבַל יֹדֵעַ.

כּוֹס לַעֲנָה אֶל עֹבְדֵי הַבָּעֲל,

          דּוֹדִי, שְׁפֹךְ יוֹם יוֹם; וְאָז כָּל חֶדֶק

          מִכַּרְמְךָ תָסִיר, וְשִׁמְךָ יָעַל.

לֵךְ נָא, רְאֵה פִרְצָה, וְחַזֵּק בֶּדֶק;

          שַׁקֵּץ תְּשַׁקֵּץ אֶת חֲלוּצֵי נָעֲל;

          וּצְלַח רְכַב עַל דַּת אֱמֶת וָצֶדֶק.