על איש אחד בוכה ומתאבל על קבר רעיתו.

אוֹיָה!

הִנֵּה פּה קֶבֶר,

בּוֹ טָמוּן לִי כָל-שֶׂבֶר,

יִשְׁעִי, מָעוֹז חַיַּי,

יוֹנָתִי, תַּמָּתִי.

הָהּ! תּוֹחַלְתִּי אָבָדָה.

יוֹם מֵאִתִּי נִפְרָדָה,

אָקִים לִבְרִית עוֹלָם,

לֹא אֶשְׁכַּח רַעְיָתִי.

מָוֶת אַכְזָר קָטָפְתָּ

אֶת יוֹנָתִי, טָרָפְתָּ

חֶשְׁקִי, מַחְמַד עֵינַי,

סַלְעִי וּמְצוּדָתִי.

דֶּרֶךְ עָצְבִּי אֶשְׁמֹרָה,

עֵת יָפָתִי אֶזְכֹּרָה,

אָקִים לִבְרִית עוֹלָם

לֹא אֶשְׁכַּח רַעְיָתִי.

בִּלְתֵּךְ אֵין לִי עוֹד נָחֲת.

אָבֵל אֵרֵד לַשָׁחַת;

לָךְ כָּל-רַעְיוֹן לִבִּי,

אֶשְׁמֹר עַד יוֹם מוֹתִי.

יָפְיֵךְ בִּלְבָבִי נֶגַע,

צַלְמֵךְ נֶגְדִי כָל רֶגַע,

אָקִים לִבְרִית עוֹלָם

לֹא אֶשְׁכַּח רַעְיָתִי.

שׁוֹטֵט בִּישִׁימוֹן דֶּרֶךְ,

אַט אַט מִכִּשְׁלוֹן בֶּרֶךְ;

אֶל כָּל-עֵץ וּלְכָל-צוּר

אֶשְׁאַל: אֵי יָפָתִי?

מִבֵּין סִבְכֵי הַיָּעֲר

מִבֵּין סוּפָה וְסָעֲר,

אָקִים לִבְרִית עוֹלָם

לֹא אֶשְׁכַּח רַעְיָתִי,

רַגְלִי רֶגֶל מוּעֶדֶת,

דַּעְתִּי דַעַת אֹבֶדֶת;

כַּנַחַל עַל אַרְצִי

אוֹרִיד אֶת-דִמְעָתִי.

גַּם כִּי אָנוּד, אָנוּעַ,

גֹּלֶה, נִדָֹּח, נָגוּעַ.

אָקִים לִבְרִית עוֹלָם

לֹא אֶשְׁכַּח רַעְיָתִי.

לָמֶה בִכְיִי תֶּהְדֹפִי,

אִם לִי אַתְּ אוֹצַר יֹפִי;

פִּקְחִי עֵינֵךְ וּרְאִי

הַעוֹד בִּי נִשְׁמָתִי.

יָּה! הָסֵר מֶנִי עֶצֶב,

וִיהִי יוֹם זֶה יוֹם קֶצֶב,

אָקִים לִבְרִית עוֹלָם

לֹא אֶשְׁכַּח רַעְיָתִי.

הָהּ! אֶל קִבְרֶךְ חֵלֵכָה,

יוֹם יוֹם סָבִיב אֵלֵכָה,

שֹאֵף מָתַי יָבֹא

מוֹעֵד לִפְקֻדָּתִי.

דוֹּדֵךְ קֹדֵר וּשְׁחוֹחַ,

יָשׁוּב אָז אַמִּיץ כּוֹחַ;

תִּרְאִי – אָז אָז תִּרְאִי

הַאֶשְׁכַּח רַעְיָתִי.

חוּשָׁה שֹׁכֵן בַּשָׁחַק,

לָתֵת גֵּוִי לַשְׁחֲק;

מַהֵר אֶת-קֵץ יָמַי,

כִּי בוֹ נֶחָמָתִי.

כִּי אָז נֶצַח אוֹחִילָה.

עִם תַּמָתִי אָגִילָה;

אוּלָם – אָז תִּרְאִי

הַאֶשְׁכַּח רַעְיָתִי.