לנדיב ואיש אמונים.
הִלֵּל רָשָׁע כִּילַי רַק בִּשְׂפָתָיִם:
“אָנֹכִי אִישׁ נָדִיב, הֹלֵךְ בַּיֹשֶׁר”
וּכְמוֹ פֶתֶן חֵרֵש יַאְטֵם אָזְנָיִם
לָאֶבְיוֹן, וַיִקֹּד אַרְצָה לָעֹשֶׁר;
מִתְנַכֵּל תַּחְבּוּלוֹת לִזְהַב פַּרְוָיֵם.
וּבְלֵב וָלֵב מוֹרֶה דֶּרֶךְ הָאֹשֶר.
אֵין מָזוֹר וּתְעָלָה לִרְפֹּא נִגְּעֶךָ.
כִּילַי, רַק אֵשׁ תָּפְתֶּה תִּצְרֹף סִיגֶיךָ.