דברי איש אמונים (ה“ה מעלת אבי זלה”ה) הולך למסעיו

          בשיבה טובה בשני בשבעה לחדש.

בָּנַי, אִשְׁתִּי, אֵלַי שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ:

לָמָּה תֵּילִילוּ, לָמָּה תַרְבּוּ אֵבֶל?

הַעַל מוֹתִי תִּבְכּוּ? אַךְ שָׁוְא לִדְמוֹעַ,

הֵן יוֹם קִצִּי יָסִיר מִגֵּוִי סֵבֶל.

אַל תָּנוּדוּ, כִּי בָא מוֹעֵד מַרְגּוֹעַ,

וּלְחַיָּתִי תַּכְלִית חַיֵּי הַהֶבֶל.

אַךְ זֹאת שִׁמְרוּ: בָּעֹשֶר אוֹ בָעֹנִי,

צֶדֶק, מִשְׁפָּט שָׁלוֹם דִּרְשׁוּ כָמֹנִי.

אנכי ברוך חיים אלמנצי