בשבע ועשרים לחדש האחרון.

בִּדְמִי יָמַי מֵעִיר מִבְצָר עָבָרְתִּי,

אֶל עֵמֶק שָׁוֶה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ.

כַּחוֹתָם עַל לִבִּי אִשְׁתִּי נָצָרְתִּי,

הֵטַבְתִּי לַטּוֹבִים, זָכָרְתִּי חֵלֶךְ.

מִנִּי לִמְדוּ אַחַי, זָקֵן וָיָלֶד,

כִּי שָׁוְא כָל-הוֹן יָקָר אֶל יֹשֵּב חָלֶד;

אני שמואל פוביני

לפ"ק