3 חכמות הלמודיות ידידי הנעים כמ"ר יהודה חי טריאסטי.

קוּמִי בְתוּלַת חֵן, כְּלִילַת יֹפִי,*

כִּי פִי מְשֹׁרֵר פֹּה יְחַוֶּה-דָּעֲת,

אֶל אֹהֲבוֹ יָקָר, בְּלִי מִגְרָעֲת,

חָכָם, נְבוֹן דָּבָר, בְּאֶפֶס דֹּפִי.

שִׁמְעִי תְחִנָּתִי: דְּבָרַי אֵלֶּה

אַתְּ אַתְּ יְחִידָתִי אֲהָהּ הַקְשִׁיבִי!

אָנָא לְזִמְרָתִי גְבוּל הַרְחִיבִי,

הַרְבִּי רְנָנָה בִי, עֲשִׂי לִי פֶלֶא!

מָה מָה – וּמֶּה הָיָה בְעֲפְעַפָּיִךְ?

שֵׁנָה – וְאַתְּ תִּהְיִי שְׁכוּרַת יָיִן?

הִתְעֹרְרִי חִישׁ חִישׁ וּפִקְחִי עָיִן.

שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי פֹה, שְׂאִי כַפָּיִךְ1

עוּרִי מְלִיצָתִי וְקוּמִי רֹנִּי,

פִּצְחִי בְקוֹל רִנָּה עֲדֵי אֵין חֶקר,

מִנְעִי דְבַר כָּזָב וְשָוְא וָשֶׁקֶר,

כִּי אָז בְּשָׁלוֹם רַב הֲלֹם תִּשְׁכֹּנִי.

רַחְקִי מְזֵי רָעָב, לְחֻמֵי רֶשֶׁף;

קֶטֶב מְרִירִי בָם, חֲנֵפִים הֵמָּה;

לִבְשִׁי בְּעֹז וָחֵן, הֱיִי נְעֵמָה

יוֹמָם וּבַלֵּילוֹת וְגַם בַּנֶּשֶׁף.

בִּשְׁאֹל וְטִיט יָוֵן תְּנִי הַהֶבֶל

כִּי בָא זְמַן לִידִיד יְקָר אָשִׁירָה,

תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה לְחַי אַגְבִּירָה,

אֶשְׂמַח עֲלֵי עָשׂוֹר וְעַל הַנֶּבֶל.

שֵׁם אֹהֲבִי אֶזְכֹּר עֲדֵי הַמָּוֶת,

כִּי מִשְׂדֵה עַמּוֹ יְבַעֶר חֵדֶק:

עֵץ אַחֲוָה יִטַע וּמִשְׁפַט-צֶדֶק,

קוֹץ גַּאֲוָה יַשְׁלִיךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת.

הִנֵּה מְכוֹן שִׁבְתּוֹ בְּרוּם הִצִּיעַ;

הוֹצִיא בְדַעְתּוֹ נֹזְלֵי הַמָּיִם; ¹

נָטָה לְאֹהֶל כּוֹכְבֵי שָׁמָיִם,

אֶל בָּמֳתֵי עָב, עָשׁ, כְּסִיל, הִגִּיעַ.²

עֵשֶׂב וְכָל-הָעֵץ וְהַצֹמֵחַ ³

הִכִּיר בְּרֹב דֵּעָה, וְאֶת-פִּרְיָמוֹ;

דָּרַש וְגַם חָקַר סְגֻלּוֹת לָמוֹ,

כִּי הוּא בְאַרְצוֹתָם כְּמוֹ פֹלֵחַ.

עָרַךְ בְּגוּף וָגוּף אֲשֶׁר בָּאָרֶץ,⁴

אם קַל וְאִם כָּבֵד בְּכָל-מִשְׁקֹלֶת;⁵

מֵימֵי נְהָרוֹת כָּל, וְכָל-שִׁבֹּלֶת,⁶

יָדַע גְּבוּל כֹּחָם וְגָדַר פָּרֶץ.⁷

הֵסִיר בְּתוּשִׁיָּה וְרֹב תִּפְאָרֶת

מֵחִשְּׁבֹנוֹת עַרְפְּלֵי הָאֶמֶשׁ;⁸

תָּאַר בְּשֶׂרֶד קַו תְּקוּפַת שֶׁמֶשׁ.⁹

חִשֵׁב בְּאֹתִיּוֹת מְרוֹמֵי קָרֶת.

מֵימֵי נְחָלִים הֹלְכֵי הַיָּמָה,¹⁰

הִשְׁקִיף תְּנוּעָתָם בְּלִי מַרְגּוֹעַ;

לָכֵן נְבוֹנִים דֹּרְשִׁים לִשְׁמֹעַ

קֹלוֹ בְכָל-מָקוֹם אֲשֶר הוּא שָׁמָּה.

מָדַד גְּבוּל דָּרוֹם וְעַד צָפֹנָה¹¹

כָּעוֹף יְעוֹפֵף עַל פְּנֵי רָקִיַע;

רוּחַ וְאֵד שָׁקַל,¹² אֲזַי הוֹדִיעַ

גָּדְלוֹ בְכָל-חָכְמוֹת אֲשֶׁר תָּרֹנָּה.

טַעְמוֹ וְרֵיחוֹ בוֹ כְמוֹ תַפּוּחַ.

מֹר וַאֲהָלוֹת הוּא, וְיֵין הָרֶקַח;

הֵרִים כְּבוֹד קַרְנוֹ וְהוֹסִיף לֶקַח.

הִפְלִיא בְחָכְמָתוֹ בְּלֵב בָּטוּחַ.

אוֹי אוֹי! מְלִיצָתִי אֲשֶׁר נִשְׂגָּבָה

אֵיךְ גָּבְרָה שֵׁנָה עֲלֵי עֵינֶיהָ? –

מִנִּי כְאוֹר בָּרָק צְבִי מַרְאֶהָ

עָף, כִּי לְהַר זִמְרָה כְמֵאָז שָׁבָה.

אָרִיד בְּקוֹל שִׂיחִי, בְּמַר אָהִימָה,

כִּי כָל-כְּלֵי שִׁירִי לְעָפָר שָׂחוּ;

אֵין עוֹד בְּפִי מִלָּה, אֲמָרַי נָחוּ,

אַחְרִישׁ, וְיָד עַל פִּי אֲנִי אָשִׂימָה.­ –