(היא הבאַראָנעססע חנה גינצבורג אשר על שמה הוקם בפה בית־מחסה־יתומים).

1.

יוֹם זֶה הֵן גָּוְעָה חַנָּה הַגְּבִירָה

וּבְסֵתֶר צֵל שַׁדַּי תִּשְׁכֹּן שַׁאַנַנָּה;

אַךְ זִכְרוֹן נֶצַח לִשְׁמָהּ פֹּה הִשְׁאִירָה,

צִדְקוֹתֶיהָ חַיּוֹת: עוֹד חַיָּה חַנָּה!

2.

שָׁם אֹבֵד הֶחֱיוּ, הִצְלִיחוּ רַחֲמֶיהָ,

שָׁם אַךְ לִבָּהּ הֶאֱזִין קוֹל נֶפֶשׁ נַעֲנָה;

אֵין קֵץ אֵין מִסְפָּר אֶל רֹב צִדְקוֹתֶיהָ.

הִיא הֶחְיְתָה רַבִּים: עוֹד חַיָּה חַנָּה!

3.

וִיתוֹמִים אֶת לִבָּם יִשְׁפְּכוּ כַמַּיִם

כִּי יָאִיר אֵל עֶלְיוֹן לָהּ עֵדֶן גַּנָּהּ;

בַּבַּיִת הַנּוֹסַד לִשְׁמָהּ יִרְאוּ חַיִּים,

הֵם נֶצַח יָעִידוּ: עוֹד חַיָּה חַנָּה!

ביום נאספה אל עמה, 1880