להוצאת “הספריה הקטנה”
בדפוס “הארץ” נדפסה חוברת ד' של “הספריה הקטנה”: “מעשה בעבד עברי”. וכדאי היה, לדעתי, שהוצאת הספריה הקטנה תבאר לקהל הקוראים: מהי זכותה של המעשיה הזאת, אשר תרגמוה והפיצוה בקהלנו? “היצירה”, כביכול, כשהיא לעצמה הנה מחוסרת כל ערך. וה“גבור” של “היצירה” הנו אמנם בעל נפש של עבד שפלה ובזויה, אך במה יש לציין בו דוקא קו של עבד עברי? ובמה תזכה בכלל נפש כזו ריקה, פחדנית, שפלה עד כדי לאנס את העלמה טובת הלב היחידה המרחמת עליו בעיר הנכריה, במה תזכה נפש זו שתקרא עברית ותכנס לאוצר ספרותנו?! אם נוד תנודו אל ספרות העמים להכניס משם אל אוהלנו, האמנם ראויה כל פסולת, אשר המחבר מעיד עליה כי עברית היא, הראויה היא להיבלע על ידינו כבכוּרה בטרם קיץ?
תרפ"ז (1927)