– – – ומענין לענין קשה עכשיו לעבור בטרם נביט בתמונה של קבוצת צעירות וצעירים, מגדלי ירקות, יושבים במטבחם בלילה, אחרי יום עבודה ארוך, ושוזרים חוטים לקשור ירקות לכלונסאות. כל אחד מתביש בפני חבריו להפסיק את העבודה הזאת, למרות מה שהלאות ואי הרצון נשקפים מפני כולם. עבדים אנחנו לדעות מקובלות כי על העובד לא רק לעשות עבודתו, כי אם פשוט לעבוד יומם ולילה. והן זה עושה את עבודתנו פלסתר ואותנו למשועבדים. כי עבודה בזמנה (8–10 שעות ביום) חביבה, משחררת, מרוממת ומזככת; ומעל לזמנה היא מעיפת, משעבדת ונשטמת. או המבלי אין ספרים לקרוא בערב כי נשב לנוע על העבודה?

שבט, תרע"ז (1917).