לוגו
כתר מעט פרוד ואל תוננו
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

[כתר מעט פרוד ואל תוננו ]/ משה אבן עזרא


כַּתַּר מְעַט, פֵּרוּד, וְאַל תּוֹנֵנוּ / וּלְאַט, בְּכִי, כִּי חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ!

מִדַּם לְבָבוֹת שָׁאֲבוּ, עַד כִּי לְדָם / הָיוּ בְעֵצֵינוּ וְבַאְבָנֵינוּ.

נַבְלִיג עֲלֵי יָגוֹן – וּבִצְדִיָּה יְגַל / סוֹדֵי לְבָבֵנוּ וּמַצְפּוּנֵינוּ.

גַּם נֶאֱנֹק דּוּמָם, לְבִלְתִּי יִשְׂמְחוּ / צָרִים וְ“הֶאָח” יֹאמְרוּ מוֹנֵינוּ.

לוּ חָרְבוּ מֵי הַבְּכִי, לֹא חָרְבוּ / בָּתֵּי מְגוּרֵינוּ וּמִשְׁכָּנֵינוּ.

נֶהְמֶה הֲמוֹת יוֹנִים עֲלֵי עַנְפֵי הֲדַס, / כִּי יִזְכְּרוּ פֵרוּד וְיִתְאוֹנֵנוּ,

יִבְכּוּ עֲלֵי רֵעַ וְיִטּוּ מִבְּלִי / יַיִן כְּשִכּוֹרִים וְיִתְרוֹנֵנוּ.

הַיּוֹם אֲשֶׁר עָלָה נְדוֹד בָּנוּ – הֲלֹא / טוֹב לַעֲלוֹת מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ!

בִּכְלֵי קְרָב לוּ נוּכְלָה לוֹ, נִדְרְכָה / קֶשֶׁת וְגַם נִתְעַל בְּסִרְיוֹנֵנוּ,

נַצְבִּיא חֲיָלֵי הַבְּכִי, כִּי הֵם בְּאֶ- / פֶס יָד מְנוּסֵנוּ וּמִשְׁעָנֵנוּ,

נִבְכֶּה לְשֹׁד פֵּרוּד וְנִשְׂחַק לַהֲמוֹן / יַלְדֵי יְמוֹתֵינוּ וְלִזְמַנֵּנוּ

עֻלּוֹ בְּצַוָּאר שָׂם, וְאֶת סִבְלוֹ עֲלֵי / שֶׁכֶם, וּמוּעָקָה עֲלֵי מָתְנֵינוּ,

עִצֵּם עֲצָמֵינוּ, וְשָׁלַח אֵשׁ בְּלִ- / בֵּנוּ וְגַם רָזוֹן בְּמִשְׁמַנֵּינוּ –

עַד שָׂבְעָה נֶפֶשׁ בְּרָעוֹת עָצְמוּ / לִסְפֹּר וְאַרְצָה דָּבְקָה בִּטְנֵנוּ.

יָשׁוּב וּבָנוּ יַהֲפֹךְ יָדוֹ בְכָל / רֶגַע, וְאַךְ לֹא נֹאמְרָה “חָנֵּנוּ!”

יָדוֹ אֲשֶׁר רֶשֶׁת מְצוֹדִים פָּרְשָׂה / מֵאָז לְחַפֵּינוּ וְלִנְבוֹנֵינוּ:

הִיא אָרְכָה, עַד רוֹשֲשָה הוֹנָם וְעַד / נָגְעָה בְהוֹנֵנוּ וְקִנְיָנֵינוּ,

אַךְ קָצְרָה לָבֹז חֲסָדִים דָּגְרוּ / בַחְדַר לְבָבֵנוּ וְגַם קִנֵּנוּ!

רוּחַ אֲשֶׁר עָבַר בְּנֶשֶׁף עַל פְּנֵי / רֵיחַ נְרָדֵינוּ וְשׁוֹשַׁנֵּינוּ –

שָׂא אֶת שְׁלוֹמֵנוּ לְאַחִים בָּגְדוּ, / כִּי מֵהֲלֹךְ יִתְמַהְמְהוּ יוֹנֵינוּ,

וּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם תְּנוּאוֹת קָצְרוּ / מֵהֶם דְּבָרֵינוּ וְעִנְיָנֵינוּ,

תֵּצַר אֲדָמָה מִנְּשׂא אוֹתָם – וְאַף / אָרְכֵי סְפָרֵינוּ וְגִלְיוֹנֵינוּ!

נִלְטֹש לְרֹעַ מַעֲשֵׂיהֶם עֵין חֲרוֹ- / נֵנוּ, וְתָמִיד נַחֲרֹק שִׁנֵּינוּ:

מַעְשִׂים אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ מִיּוֹם הֱיוֹת / תֵּבֵל, לְשָׁמְעָם צָלֲלוּ אָזְנֵינוּ,

אַךְ עִם אֱנוֹשׁ לֹא נִזְכְּרָה זֹאת בַּזְּמָן, / כִּי עִם לְבָבֵנוּ וְרַעְיוֹנֵינוּ.

נִשְׁכֹּן בְּבוֹר קִצְפּוֹ – וְהֵמָּה יֶחֱסוּ / תַחַת כְּנַף טוּבוֹ וְיִתְלוֹנֵנוּ,

יִתְלַחֲשׁוּ אִישִׁים “יְמִינָם עָתְקָה / חַיִל!” וְאַרְצָה יִפְּלוּ פָנֵינוּ.

נֵבוֹשׁ בְּאָמְרָם, כִּי יְדֵיהֶם מָצְאוּ / כַבִּיר, וְנָכֹף רֹאשׁ כְּאַגְמוֹנֵינוּ

נַזְכִּיר שְׁמָם תָּמִיד – וְנִמְצָא נַחֲלֵי / נֹפֶת בְּחִכֵּנוּ וּבִלְשׁוֹנֵנוּ,

וַיַּאְטְמוּ אֹזֶן, לְבִלְתִּי יִשְׁמְעוּ / נֹעַם שְׁמוֹתֵינוּ וְזִכְרוֹנֵנוּ,

אֵיךְ הָיְתָה בָנוּ אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעָה / מֵאָז בְּהוֹרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ?

שִׁמְצָה תְהִי לָעַד בְּקָמֵינוּ, וְגַם / חֶרְפָּה חֲרוּשָׁה עַל פְּנֵי בָנֵינוּ!

הִנֵּה לְךָ, אָחִי, אֲמָרִים – נִמְסְכוּ / בָם רֹאשׁ פְּתָנֵינוּ וְטוֹב יֵינֵנוּ.

מִשְׁפָּט וְצֶדֶק נִבְחֲרָה לָנוּ, וְאָז / נִשְׁקֹט וּמַה טּוֹב נֵדְעָה בֵינֵינוּ.

אִם אֵין אֱנוֹשׁ יוֹכַח וְעָלֵינוּ יְשַׁו / יָדוֹ – הֱיֵה אַתָּה פְלִיל דִּינֵנוּ!

גּוּר בַּאֲשֶׁר תָּגוּר – בְּמָקוֹם נֶאֱמָן / תִּשְׁכֹּן בְּלִבֵּנוּ וְאִישׁוֹנֵינוּ.

נוֹחִיל לְאֵל – אוּלַי זְמָן יַחְבִּיר אֲשֶׁר / הִפְרִיד וְעוֹד יִסֹּב לְהַרְנִינֵנוּ,

נִשְׂמַח – וְיֵבוֹשׁוּ מְשַׂנְאִים בַּחֲזוֹת / אֶת מִפְעֲלוֹת הָאֵל וְיִתְבּוֹנֵנוּ,

שָׁלֵו הֱיֵה וּכְפִי רְצוֹנֶךָ חֲיֵה / וּבְשַׁי כְּתָבְךָ כַּפְּרָה פָנֵינוּ,

יִמָּשְׁכוּ יָמִים בְּחַבְלָךְ, עַד אֲשֶׁר / יִבְנוּ חֲסָדֶיךָ וְיִכּוֹנֵנוּ!