כִּפְקֹד נִיר מֻכֵּה־סְעָרָה הָאִכָּר,

אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ, עַמִּי הַיָּקָר!

הָמוּ שִׁבֳּלִים, רָעֲשׁוּ וְהִבְרִיקוּ,

הִבְטִיחוּ, כִּי שֶׁפַע תְּנוּבָה יַעֲנִיקוּ,

אַךְ סַעַר עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת הִתְחוֹלֵל –

אֵלִי! מָה עוֹלַלְתָּ לְנִיר יִשְׂרָאֵל!

צוּרִי! מִשְׂגַּבִּי! הַט לִי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת!

אֶזְכֹּר לֶכְתְּךָ בְּצִיָּה לֹא־נוֹשֶׁבֶת,

וּלְפֶתַע כִּסָּה אֶת חוֹלוֹת־הַמִּישׁוֹר

מַרְבַד דְּשָׁאִים מְפִיצִים רֵיחַ־מֹר;

רְעָמִים בְּיָדְךָ נֶאֱדֶרֶת רָעָשׁוּ,

כְּנִימִים עֲדִינוֹת, חֲרִישׁוֹת הִתְלֶחָשׁוּ

וּכְשִׁיר־עֲרִיסָה, רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים,

זָרְמוּ צְלִילֵי־הַקְּדֻשָּׁה הַקְּצוּבִים.

מְקוֹם שָׁם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהַּ דָּרָכוּ,

בָּקְעוּ עֲיָנוֹת צְלוּלוֹת וְזָרָחוּ;

מְקוֹם שָׁם נָטְפוּ כַּנְפֵי־תְכֵלֶת טְלָלִים,

הַיַּעַר הָמָה וְשָׁטְפוּ נְחָלִים;

בִּן־רֶגַע נֶהְפְּכָה הַצִּיָּה הָאִלֶּמֶת

בְּיָד בְּרוּכָה לְגַן־בֹּשֶׂם וָחֶמֶד.

לְךָ כַּחוֹרֵשׁ אֶתְחַנֵּן, אֵל צוּרִי:

הַשְׁקֵף מִמָּרוֹם עַל עַמִּי – עַל נִירִי!

הַב אוֹר לִי, אֱלֹהַּ, רְסִיס־אוֹר לִי תֵנָה,

וִיחִי זֶה נִירִי הֶעָצוּב כְּמוֹ עַד הֵנָּה

וְכָל שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה שֶׁנּוֹתְרָה

בַּנִּיר עַד הַיּוֹם מִמַּכַּת הַסְּעָרָה,

תֵּעוֹר לְחַיִּים, תֶּאֱזֹר עֹז וָכֹחַ

וְשׁוּב תִּלְבַּשׁ אוֹן לְשַׂגְשֵׂג וְלִצְמֹחַ…

אֵלִי! בְּעַד עִיֵּי חֳרָבוֹת וּקְבָרִים

הַב לָנוּ מִקְלָט לְכֹחוֹת נְעוֹרִים!

בְּעַד שְׁנוֹת אֵין־מִסְפָּר שֶׁל צוּקָה וְשֶׁל פֶּגַע –

לוֹ רַק רְסִיס־נֹחַם, רַק אשֶׁר שֶׁל רֶגַע!…