הֲנָכוֹן הוּא, אִמִּי הַנֶּחְמֶדֶת,

מַה שֶׁסַּבָּא סִפֵּר בְּאָזְנַי,

כִּי בְרוּם הַשָּׁמַיִם עוֹמֶדֶת

כּוֹס גְּדוֹלָה לִפְנֵי כֵס־אֲדֹנָי,

וְעִם כָּל צָרָה וְצוּקָה שֶׁיָּבוֹאוּ

עָלֵינוּ מִיַּד הַזָּדוֹן,

תִּפֹּל מֵעֵינוֹ שֶׁל אֱלֹהַּ

דִּמְעָה אֶל הַכּוֹס בְּיָגוֹן,

וְהָיָה כִּי תִמְלָא כּוֹס־הַפֶּלֶא

כֻּלָּהּ עַד שְׂפָתָהּ דְּמָעוֹת אֵלֶּה,

אֵלֵינוּ יָבוֹא הַגּוֹאֵל,

אֲשֶׁר תְּהִלָּתוֹ בִּתְפִלּוֹת יְזַמֵּרוּ,

אֲשֶׁר לְבוֹאוֹ יְצַפּוּ, יְשַׂבֵּרוּ

דּוֹרוֹת, כָּל דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל?

*

אָכֵן, בְּנִי, אֱמֶת הִיא נִשְׂגֶּבֶת, –

עָנַתּוּ הָאֵם קוֹל עָצוּב.

הַיֶּלֶד שָׁתַק, תְּפוּס מַחֲשֶׁבֶת,

אַךְ תֵּכֶף שָׁאַל אוֹתָהּ שׁוּב:

"מָתַי, הוֹ אִמִּי, זוֹ הַכּוֹס בַּשָּׁמַיִם

דְּמָעוֹת תִּמָּלֵא עַד שְׂפָתָהּ?

אוּלַי הַדְּמָעוֹת בָּהּ יָבְשׁוּ בֵינָתַיִם?

אוּלַי…נְקוּבָה תַחְתִּיתָהּ?

וְעֵינַיִם תַּמּוֹת כַּשָּׁמַיִם לָטֹהַר,

מְפִיקוֹת עֲנָוָה וְאוֹר־זֹהַר,

הַיֶּלֶד אֶל אִמָּא הִפְנָה.

הָאֵם אֶת רֹאשָׁהּ דֹּם הִרְכִּינָה, עָמָדָה;

דִּמְעָה בֵּין רִיסֶיהָ לְפֶתַע רָעָדָה.

וְהִנֵּה מַבְרִיקָה כִפְנִינָה

נוֹפֶלֶת עַל רֹאשׁ הַקָּטָן דִּמְעַת־אִמָּא,

דּוּמָם עַל הַמֵּצַח גָּלְשָׁה…

אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם! הוֹ שִׂימָה

גַּם דִּמְעָה זוֹ בַּכּוֹס הַקְּדוֹשָׁה!…