מָה אַשְׁוֶה־לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת

בַּת־צִיּוֹן כִּי־גָּדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ.

(איכה ב', יג)

אֶת רֹאשֵׁךְ בְּעַצֶּבֶת הִשְׁפַּלְתְּ לֶעָפָר,

כְּעָנָן בְּיוֹם סְתָו אַתְּ קוֹדָרֶת.

וְאֶרְאֶה: בּוֹ נוֹבֶטֶת אַט־אַט בַּמִּסְתָּר

מַחֲשָׁבָה קְדוֹשָׁה, מְסֻתָּרֶת…

וְדִמְעָה עַל דִּמְעָה בְּהִירָה, מְהִירָה,

כִּפְנִינֵי־אֵשׁ לוֹהֶטֶת תַּזִּילִי,

בְּחָזֵךְ הַצָּעִיר יַךְ לִבֵּךְ בְּיִרְאָה,

אֶת רֹאשֵׁךְ בְּלִי־דַעַת תַּשְׁפִּילִי,

וְלֶחְיֵךְ, שֶׁכֻּסְּתָה אַדְמִימוּת לוֹהֲטָה,

עַל יָדֵךְ הָרוֹעֶדֶת נִשְׁעֶנֶת,

וּבְכִלְיוֹן־לֵב אֵין־קֵץ לְמֶרְחַק עֲלָטָה

תִּשְׁלְחִי אֶת עֵינֵךְ מִתְחַנֶּנֶת…

לֹא תֹאבִי אֶת רַחֲשֵׁי לְבָבֵךְ לִי הֲגוֹת, –

הוֹ יַלְדָּה! אֶת כֻּלָּם הֵן אֵדָעָה:

בְּעֵינַיִךְ, סְפוּגוֹת הִרְהוּרִים וְנוּגוֹת,

כִּבְסֵפֶר פָּתוּחַ אֶקְרָאָה…

הוֹ בַּת עֶצֶב וָחִיל, הוֹ יַלְדָּה מְרוּדָה

בַּגּוֹלָה הַקָּרָה, הַקּוֹדֶרֶת,

הַאֲנִי אֶת עָקַת לְבָבֵךְ לֹא אֵדַע,

לֹא אָבִין תּוּגָתֵךְ הַדּוֹקֶרֶת?

זוֹ הָאָרֶץ, בָּהּ שַׁחַר־חַיֵּינוּ עָלָה,

בָּהּ רֵאשִׁית־שְׁנוֹתֵינוּ עָבָרָה,

וּבַחֲלוֹם אַהֲבָה וְחֵרוּת מַה־נִּפְלָא

רִאשׁוֹנָה נִשְׁמָתֵךְ בָּהּ הוּאָרָה, –

הַשָּׂדוֹת, לְעִתִּים בָּם תָּעִיתִי יָחִיד

וְעֶדְנַת־הֲזָיָה שָׁם רָוִיתִי,

עֵת מַרְאוֹת מַזְהִירִים שֶׁל אָשְׁרִי בֶּעָתִיד

בֶּחָזוֹן מוּל עֵינַי אָז שִׁוִּיתִי –

בַּעֲבִי אֲפֵלָה מְכֻסִּים הֵם כֻּלָּם…

שִׁבֳּלִים לָנוּ שׁוּב לֹא תִרְעַשְׁנָה,

פְּרָחִים לֹא יַבְרִיקוּ בְּכֶסֶף־טַלָּם,

צַפְצָפוֹת זוֹ־אֶל־זוֹ לֹא תִלְחַשְׁנָה…

לֹא תֵצְאִי בָּאָבִיב אֶל שְׁדֵמָה פוֹרִיָּה

שִׁיר רוֹנֵן בַּמֶּרְחָב לְהַשְׁמִיעַ

עַל סִבְלוֹת אֲחֵרִים, עַל עַבְדוּת נָכְרִיָּה,

עַל צוּקָה אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתִּיהָ.

יֵשׁ עַל מָה לָךְ לִשְׁפֹּךְ דִּמְעָתֵךְ הַחַמָּה

כָּל הַיּוֹם מִנִּי־בֹקֶר עַד־עֶרֶב:

יְגוֹנֵנוּ שֶׁלָּנוּ מֵצִיק הַנְּשָׁמָה,

אֲסוֹנֵנוּ מִמֶּנּוּ לֹא יֶרֶף.

דְּרוֹר קִרְאִי לִדְמָעוֹת, וּכְגַלִּים לְלֹא־סוֹף

לְקַדֵּם יִסּוּרֵינוּ תִּזֹּלְנָה,

וְעַל פְּנֵי אֲדָמָה נִשְׁפְּכוּ שָׁם לָרֹב

כְּאַחֲרוֹן נְסָכֶיהָ תִּפֹּלְנָה…