שף פועלי הים והנמל בחיפה

שתי מועצות הפועלים העירוניות הגדולות – מועצת פועלי חיפה ומועצת פועלי תל־אביב – כוללות כיום שתיהן בתחום פעולתן גם עבודת חוף־הים והים. אכן, מועצת פועלי חיפה היתה המועצה הימית הראשונה. ואותם צעדים ראשונים, לפני שש־עשרה שנים, אותה עקשנות ראשונה – יש להוקיר! עדיין אין בינינו מי שיודע להעריך היטב מה ערך הים לנו. מכל מקום מותר בנשף זה לברך, בשינוי לשון קצת, ברכה עתיקה! שהחיינו והגיענו לים הזה. אחד החידושים הגדולים של הפועל העברי השב למולדתו, חידוש יחסים וקשרים עתיקים, היה דבר החקלאות, והחידוש הגדול השני – אף הוא חידוש יחסים וקשרים ישנים: הימאות. בין שני התחומים האלה, הקרקע והים, כלולות: החקלאות, החרושת, הבניה, התחבורה, השיט, הדיג וכל מלאכת אנוש. אוצרות הים, כאוצרות הקרקע, רבים הם לאין שיעור. ואם לחיי־עולם, לתקומת עם בארצו – הרי אלה הם עמודי־יסוד. לא רבים יודעים כי גם לים אנו שבים. אך עובדה היא: תולדותינו יש בהן מריח אויר מלוח. מתוך חיבה יצקו קדמונים את המטבע: ים התלמוד. אנו באים עכשיו לתלמוד הים. גם השיט, גם הדיג – שניהם טעונים לימוד ושניהם אינם נקנים אלא בעבודה קשה. נוכל לכבוש אותם רק כשהמלאכה כולה, גם הקשה שבקשות תהא נעשית בידי עצמנו, לא בידי זרים. ידעתי כי הנוער שלנו, חלוץ המלאכה בנמל ובים, עושה כיום עבודה גם למעלה מכוחותיו. הגמול צפון לנו בעתיד. וּלפוּם צערא – אגרא.

אדר, תרצ"ז.