באספת־עם, ערב פתיחת נמל ת"א לנוסעים

האספה הזאת נותנת כבוד לענין. היא מוכיחה, כי אנו אוהבים את הים, מכל מקום אנו מתחילים לאהוב אותו. זאת היא אהבה כלואה. ביאליק דיבר על דמעה כלואה אשר כוחה רב. אהבתנו אל הים היתה כלואה. נגדרה לפנינו הדרך אל הים – כל ימי הישוב החדש. ואהבה אשר היתה כלואה שנים רבות – כשהיא מתפרצת – בכוחה לחולל דברים גדולים. ויש סימנים להתפרצות אהבה זו. קיבלתי היום מכתב ממדינה אחת – מסדום החלוּצית, שם עמלים בחורי ישראל. והם מצאו להם פנאי לכתוב לנו, כי הם משתפים עצמם לחג זה ומצטערים שלא נתפרסם בעתונים מה הם תנאי החתימה על מניות עליה. הם עורכים הערב מסיבה וחותמים בתורת קיבוץ על מניות מספר בלא לדעת את פרטי התנאים. וטלגרמה קיבלתי היום עוד ממדינה אחת – ממדינת אמריקה. הועד ל“נחשון” מודיע לועד הפועל של ההסתדרות, כי הוא עורך מחר שורת חגיגות בערי אמריקה כדי לשתף את הקהל הקרוב לענינים אלה בחג זה. נחזיר ברכה למברכים ונגיד דיבור אחד לעצמנו: נדמה לי שעוד אנו יכולים לעשות משהו לנמל תל־אביב. לא אגיד כי רב כוחנו כיום הזה, אבל בכוח אהבה אמיתית יכולים אנו, בני תל־אביב וארץ־ישראל, לעשות משהו לנמל תל־אביב. ויודע אני שיש אהבה אמיתית בלב כולנו, כקטנים כגדולים, ועוד יותר בלבות הקטנים: אהבת הילדים לנמלנו היא ללא שעור. ובצדק, כי להם הוא, הם יהיו בו כבביתם.

ומהו שם הדבר שנוכל לעשותו: מנית העליה. נקשט את בתינו, נקשט כל בית־ישראל במנית העליה, ואת שלהי החורף הזה נהפוך לזמן של התעוררות למאמצים נוספים לנמל תל־אביב.

גם אני בשתי מידות: לא בניגוד למר הופיין, אלא כמלואים לו – נאמנות והתנדבות. אַל לנו לשאת עינינו לזול של יפו. אַל נרשה לסוחרים להביא לנו סחורות משער יפו. נאמנות לנמל תל־אביב! הוא זקוק לנאמנות זו. אם אנו לא נהיה נאמנים לו לא יוכל לגדול. ועוד התנדבות כספית נדרשת מאתנו. כ־170 אלף לירות השקענו מכספי התנדבות, ועבודה עשינו עוד בסכום נוסף שאנו חייבים, ועוד יותר אנו חייבים לנמל: חייבים להרחיבו. תרכוש איפוא כל משפחה את מנית העליה – ירכשוה בתשלומים לשעורין בכל צורה שהיא. אין ספק כי ביאת אניות עולים לנמלנו תעורר לבבות בכל תפוצות הגולה הציונית.

“עלה נעלה וגם יכול נוכל”.

אדר א', תרצ"ח.