דברים ג' כה־כח; ל“ב, מח־נב; ל”ד, א־ה.

קָם הָרוֹעֶה לְפִי צַו הַשָּׁמַיִם וַיַּעַל

מִשְּׂדֵה־מוֹאָב עַל צוּקֵי הַר־נְבוֹ וּפָנָיו שָׂם

אֶל הַפִּסְגָּה הָעוֹטָה עֲנָנִים, וְעוֹנֶדֶת

זֵר אַרְזֵי־אֵל הַקּוֹדְרִים וּקְמוֹטִים מִנִּי־זֹקֶן.

עַד מְהֵרָה אֱלֵי רֹאשׁ־הַפִּסְגָּה גַם הִגִּיעַ.

לְנֶגֶד עֵינוֹ הַמֻּקְסֶמֶת, כְּמַעֲשֵׂה־פֶלֶא –

כְּנַעַן פִּתְאֹם נִגְלְתָה מִקָּצֶה וְעַד קָצֶהָ.

שֶׁמֶש נָטָה לַעֲרֹב. קַרְנֵי־זֹהַר תִּצְנַחְנָה.

כְּזֶרֶם־פְּנִינִים עַל חֶלְקַת־הַיַּרְדֵּן הַמַּבְרֶקֶת.

בְּנֹגַהּ קַרְנֵי־הַשְּׁקִיעָה, כִּקְטִיפָה עֵין־שׁוֹשָׁן לָהּ,

זָעוּ עִמְקֵי הַשָּׁרוֹן. בַּשְּׁפֵלָה הַפּוֹרַחַת

קָם הַכַּרְמֶל הֶחָסֹן כַּעֲנָק שֶׁל תְּכֵלֶת.

רֹחַב־אַדְמַת־הַגִּלְעָד אֶת־הָעַיִן הוֹגִיעַ,

יֵט אֶל בִּקְעַת הַדָּנִי הַמְרֻחֶקֶת יָמִינָה,

שְׂמֹאלָה – שׁוֹקֵעַ בְּתוֹךְ עַרְפִלֵּי יָם־הַמֶּלַח.

שׁוּר, עֲרָבָה, אֲגַמִּים וְהָרִים בְּאֶפְרַיִם,

פְּאַת־נַפְתָּלִי וְנַחֲלַת הַמְנַשֶּׁה הַגּוֹבֶלֶת;

אֹדֶם רַחֲבֵי־הַחוֹלוֹת בְּמִדְבַּר עֵין־הַגֶּדִי.

נֵזֶר־הַשֶּׁלֶג עַל רֹאשׁ־הַלְּבָנוֹן וּמִלְמַעְלָה –

גַּג אַרְזֵי־אֵל זוֹעֲמִים; יִרְטְטוּ וְיוֹרִיקוּ

דֶּקֶל וָזַיִת בִּנְאוֹת יְרִיחוֹ; עֲקַלְקַל וּבוֹלֵט כֹּה

שֶׁטֶף פַּלְגֵי הֶהָרִים. הוֹ, כַּמַָה צִבְעֵי קֶסֶם,

זִיו נְגוֹהוֹת, זְהָרִים וּצְלָלִים, מַרְאוֹת־נֹעַם!…

רַךְ כְּתִינוֹק וְחַלָּשׁ בְּקוֹל רָם הִתְיַפֵּחַ

אִישׁ־הֶחָזוֹן הַיָּשִׁישׁ וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיִם:

"אֵל־אֱלֹהִים! – בִּמְרִי נֶפֶשׁ קָרָא – אֵל רַב צֶדֶק!

חוּסָה עָלַי! לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹתִי עַד הִצַּגְתִּי

זוֹ כַף־רַגְלִי הַתְּשׁוּשָׁה עַל אַדְמַת אֶרֶץ כְּנַעַן –

אוֹר־כָּל־חַיַּי וּמְגַמַּת כָּל־תּוֹחֶלֶת וָחֵפֶץ!

תְּנֵנִי לִרְחֹץ תַּלְתַּלַּי, מַכְסִיפִים מֵרָב־זֹקֶן,

כְּזֶרֶם־הַבְּדֹלַח עַל שְׂפַת־הַיַּרְדֵּן הַבּוֹהֶקֶת!

תְּנֵנִי רַוּוֹת בְּקֹר חֹרֶש מֵצַל אֶת הַנֶּפֶשׁ,

רוּחַ לִשְׁאֹף בַּמֶּרְחָב! בִּנְעִימוּת וּבְנַחַת

רֹךְ נְשִׁימָה עֲנֻגָּה לוּ יַשִּׁיב רוּח־עֶרֶב

עַל לוּחַ־לִבִּי הַזָּקֵן, אֵשׁ־מִדְבָּר שְׁזָפַתּוּ.

חוּסָה, אֵל־צֶדֶק! חָנֵּנִי, אֵלִי בַשָּׁמַיִם!

תֵּן יוֹם אֶחָד לִי תְּמוּרַת רֹב־שְׁנוֹתַי, שְׁנוֹת־הַפֶּגַע!"

– "בֶּן־תְּמוּתָה! – קוֹל־תְּשׁוּבָה מִשָּׁמַיִם הֵרִיעַ:

בְּנִי בְּחִירִי! הַמּוּרָם וּמְהֻלָּל בִּבְנֵי־מָוֶת!

זְכָר־נָא אֶת מֵי־מְרִיבָה… שָׁם יָדְךָ הֲרִימוֹתָ

וּמַכַּת־רֶשַׁע הִכֵּיתָ זוֹ אֶבֶן אִלֶּמֶת,

בַּזְתָּ לִלְשׁוֹן עֲנָוָה וּבְכֹחַ הַזְּרוֹעַ בָּחָרְתָּ!

לֹא, לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּיהָ!"