פְּרֹשׂ שַׁחַר אֶת נְגֹהוֹתֶיךָ, עֲלֵה עַל שׁוּר שְׁחָקִים וְהַדְלֵק יוֹמִי.

הֻתַּר שִׁירִי, יָמִים הִתִּירוּהוּ וַאֲנִי מַה חֲמַדְתִּיו!

עַל חֲזֵה הַנְּבִיאִים אֶרְהַב, אַעֲשִׁיר;

הֶמְיַת אָדָם מֵרָחוֹק אֵלַי עָלְתָה אַהֲבָה,

צָמֹא יִצְמָא אֶל חֲזוֹן אֱלֹהַי וְלִדְבָרוֹ.

כַּנְפֵי לְאֻמִּים סְבִיב כַּנְפֵי לְאֻמִּי יְרַחֵפוּן,

תְּבַקֵּשְׁנָה רַחֲמִים וָאוֹר:

הֲלֹא רֹאשׁ לְאֻמִּים אַתָּה, חָצַבְתָּ מֵרֵאשִׁית הוֹד שְׁחָקִים,

חוֹמַת עוֹלָם עַתָּה הָרְעוּעָה כִּי תִּפֹּל, וְתַרְבּוּת אִתָּהּ;

הֲלֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ הוֹד, תַּחֲמֹס גֶּפֶן שְׁחָקִים, פְּרִי אוֹר וּדְרוֹר;

לַפִּיד הַחוֹזִים עַל פָּנֶיךָ יִלְהַט אֵימָה,

רַעְיוֹנְךָ כְּפִיר,

וְעַל מְלֹא רַחֲבֵי עוֹלָם שֵׁנִית יִצְנַח מַבָּטְךָ! –

הַב דְּרוֹר לָנוּ, תֵּן אוֹר לָנוּ, אֹמֶר אַשֶׁר נַקְשִׁיבוֹ וְנֵדָעָה!

תֵּן שְׁבִיל לָנוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא נִפָּלֵג עוֹד, וְלִבֵּנוּ אֱמוּנָה!

עֲלֵה שִׁמְשִׁי־כִּתְרִי יָהּ־אוֹר, שְׁבֹר הוֹדְךָ עַל אַרְמוֹנִי,

עֲלֵה עַמִּי, חֲשׂף רוּחֲךָ, כָּל נֶפֶשׁ מִגְדַּל־עוֹלָם כִּי תִּרְהַב;

אָנוּ אָנוּ בְּיָהּ נִבְנֶה, וּבְאַהֲבַת אָדָם לֹא נִבְגֹּד!

נַלְהִיב תּוֹרָה מֵעַל לַלְאֻמִּים, כָּל בּוֹנֶה אֱלֹהִים עִמּוֹ!

אַךְ דָּם לֹא יִשָּׁפֵךְ, לֹא יִגַּר אָרְצָה, וּתְרוּעַת קְרָב מֵאֹהֶל לֹא תִשָּׁמַע!

דַּעַת תַּכְתִּיר אָדָם, אשֶׁר לְאֻמִּים בַּתְּבוּנָה,

עֲלֵה אֶל אֱמֶת הָאָדָם,

אַחִים אֲנַחְנוּ מִבֶּטֶן, חוֹתַם אֱלֹהִים אַהֲבָה!