“שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!”

רָאִיתִי מִפְלֶצֶת רוּחִי,

נַפְשִׁי מְלֵאָה אָוֶן —

הוֹגִיעוּנִי עֲווֹנוֹתָי.

תְּהוֹם-זָדוֹן עָלָה בְּלִבִּי,

בִּעוּתֵי-שְׂטָנִים אִתִּי,

מוֹרְאוֹת אֵימָה.

אֶחֱשׂף אוֹר יַלְדוּתִי,

בֶּאֱחֹז אוֹתִי צִירִים,

חֶבְלֵי נֹחַם,

אֶשְׁאַג מִנַּהֲמַת לִבִּי:

לָמָּה נִפְסְלָה נַפְשִׁי

וְאֵין פִּדְיוֹן לִי!!

גָּבְהֵי שְׁחָקִים אֶרְאֶה,

עֲנָדָם אֵל שֶׁמֶשׁ זֹהַר,

תְּעוּפָה לֶחָלֶד,

וַאֲנִי נִטְמֵאתִי, נִכְתַּמְתִּי,

בַּל אָבִין דָּעַת.

יוֹם לֹא הִבִּיעַ לִי אֹמֶר,

רוּחַ-עִוְעִים בְּקִרְבִּי,

כְּשִׁכּוֹר אֶתְנוֹדָד,

הֶעֱלֵיתִי קוֹץ בְּיָדִי.

וְלַיְלָה יָגֹרְתִּי קִצְפּוֹ,

כּוֹכָבִים מִתְרוֹצְצִים

יַשְׁלִיכוֹ עָלַי מְכִתּוֹתָם —

הַיְמִיתוּנִי?

שָׁמַיִם, עַרְבוֹת-עָל,

הֲיֵשׁ תּוֹחֶלֶת לְנַפְשִׁי,

הֶאָמִיר גּוֹרָל?

בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!..

אֶרֶץ, בַּקְּשִׁי רַחֲמִים עָלָי!

הוֹצֵאת כָּל צֶמַח, עֵשֶׂב,

וְרִנַּת אָדָם עָלַיִךְ.

רַע עָלַי לִבִּי, מַר לוֹ מְאֹד,

כְּאִשָּׁה הִכְרִיעוּהָ חֲבָלֶיהָ,

אֲנוּשָׁה בְּצִירֶיהָ,

נִגְרַשׁ בָּהּ צְרוֹר-דָּמִים

כִּסְחִי יָם,

וְלֹא תֵלֵד

אִם טוֹב, אִם בְּלִיָּעַל.

מִפְּנֵי רָע אֶפְחַד,

וְלַטּוֹב לֹא כַּבִּיר-רוּחַ אָנִי.

נִשְׁכַּח בִּי זֹהַר-חֶלֶד,

תְּעוּפַת-שַׁחַר

קַו-אוֹר לֹא אֶמְצָא

נֵרִי דוֹעֵךְ.

אִם אָמַרְתִּי אֶתְפַּלְלָה אֶל אֵל,

מְשׁוּבָה בְּנַפְשִׁי,

לֹא אֶחֱרֹץ לָשׁוֹן.

אִם אַכְעִיס תַּמְרוּרִים —

יְבֻלַּע לִי יוֹתֵר!

הָרִים, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!

מִשַּׁחַר אָמַרְתִּי

כָּאֵיתָנִים אֶהְיֶה בָּאָרֶץ

נְזִיר-תַּאֲוָה, וְלֹא יְשַׁכְּרֵנִי יֵינָהּ.

אָעִירָה שַׁחַר בְּרִנְנוֹת אֵל,

כַּכּוֹכָבִים אֶצְהַל, כַּכְּרוּבִים,

לֹא יִמְאָסֵנִי.

אֱמֶת חוֹזִים אִתִּי,

אֵזוֹר-צֶדֶק עַל מָתְנַי,

יוֹמִי רַב-בִּינוֹת,

אֱלֹהִים סִפֵּר חָכְמָה, הֱבִינָהּ,

שַׁעֲשׁוּעִים נְתָנָהּ

לְוָתִיקֵי אֶרֶץ…

לֹא חָמְדוּ, גָּזָלוּ,

מִצְהֲלוֹת-אַבִּירִים לֹא הָיוּ אִתָּם,

רַק עַנְוַת-תֹּם סֶלָה.

וַאֲנִי חֲדַל-אִישִׁים אָנִי,

נִכְרְתָה קוֹמָתִי,

לִבִּי מָלֵא צַחֲנָה,

נְקוּטוֹתִי בְּפָנָי,

אִם אַגִּיר דִּמְעוֹתַי —

הַאֶכְבּשׁ לְבָבִי?

אֵין עוֹנֶה אֲמָרִים,

דּוּמִיָּה בַּכֹּל,

רַק נַפְשִׁי לֹא תִרְגַּע,

לִבִּי אֲבַתֵּר,

אָמֵס רוּחִי.

בְּהַמְרוֹתִי לָן רוּחִי…

אוּלַמֵּי נַפְשִׁי תֹהוּ,

הֲיִסְלַח אֵל,

הֲיִרְפָּא אֵל?

אָח, הִשְׁתּוֹבֵב לִבִּי,

אֶסְעַר סַעַר,

דָּמִי רָץ,

עוֹרְקַי גֻּדָּעוּ.

אֵבְךְּ, אֶתְמַרְמֵר,

אֲחַלֶּה פְּנֵי אֵל,

אֵין תּוּשִׁיָּה אֶת כֹּל,

רַק אִתְּךָ, רַב-חֶסֶד,

רְצֵנִי נָא בְּמוֹתִי —

כִּי יָגַעְתִּי

וְנַפְשִׁי דוֹעָכֶת.

רֹאשִׁי צָנַח בֵּין בִּרְכַּי —

אֶגְוַע אֵין-אוֹנִים…

אִם לֹא בַּת-קוֹל אַקְשִׁיב,

הַמְבַשֶּׂרֶת נִחוּמֵי-נֶצַח,

הַמָּוֶת לֹא אֶזְכֹּר לְעוֹלָם.