א

פָּרַח הָעֵמֶק וַיָּנָב

וַיְהִי לְמַס־עוֹבֵד הַכְּנַעֲנִי,

עַד בּוֹא אוֹיֵב חָדָשׁ מִיָּם,

בָּאֳנִיּוֹת מִכַּפְתּוֹר הִגִּיעַ;

מִמִּפְרְצֵי צִפֹּרֶן הֵגִיחַ,

עָגַן אֶל אַשְׁקְלוֹן וְעַזָּה.

כּוֹבְעֵי־יְשׁוּעוֹת בְּרֹאשׁוֹ,

נוֹצוֹת־אַרְגָּמָן — בִּנְחֻשְׁתָּם,

כְּנֵזֶר הַשֶּׂכְוִי בְּרָגְזוֹ…

נָעוּ לְמַרְאֵיהֶם לְבָבוֹת.

מִשְׁמַנָּיו יָבִיא מִיָּוָן,

בְּרֶכֶב יְרוּצוּן גִּבּוֹרָיו;

וְיִשְׂרָאֵל שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו

וְלֶחֶם קְלוֹקֵל מַאֲכָלוֹ.

וֵאלֹהָיו הֵבִיא עִמּוֹ הַלּוֹעֵז

אֶת דָּגוֹן — אֵל יָם וּמְצוּלוֹת

רֹאשׁ כֶּסֶף לוֹ — פְּנֵי דָג וְאָדָם,

וְיָדָיו — סְנַפִּירֵי זָהָב.

כֹּהֲנָיו לוֹבְשִׁים קַשְׂקֶשֶׂת,

דְּגֵי־מִקְשֶׁה — צִיץ עַל מִצְחָם.

הַפְּלִשְׁתִּי בָּא!.. צְבָאוֹ לֹא־רָב,

אַךְ חָדָשׁ אֲזֵנוֹ וְחָזָק.

סִירוֹת עֲגֻלּוֹת יַשְׂחֶה,

סוֹבְבוֹת בַּגַּלִּים הַסִּירוֹת,

סָבֹב וְהַמְטֵר בְּנֵי־קֶשֶׁת,

חִצִּים חוֹדְרִים עַד עֶצֶם.

וַחֲרָבוֹת לוֹ —עִבְרִי לֹא יֵדָעֵן —

נְחשֶׁת לְבָנָה הוּחַדָּה,

מַתֶּכֶת־שָׁמַיִם נוֹפֶלֶת

בְּאַבְנֵי־אֶלְגָּבִישׁ לָאָרֶץ;

וּבְמִכְרוֹת־חַלָּמִישׁ נֶחְבֵּאת…

מִי יַגִּיעַ עָדֶיהָ וְיִשְׁלָם?

הַמֻּכֶּה בָּהּ חָיֹה לֹא יִחְיֶה, —

פּוֹלַחַת מָגִנִּים וְצִנּוֹת,

כְּנַעֲצוּץ בִּבְשַׂר הַקִּשּׁוּאִים

וּכְחֶרֶט־הַיּוֹצֵר בַּחֵמָר.

ב

אָבְדָה הַנְּחשֶׁת עֱזוּזָהּ,

הִתְמוֹלְלָה מִמַּכַּת הַבַּרְזֶל,

כָּפְפוּ רֹאשָׁם כָּאַגְמוֹן

כִּידוֹנֵי־אָבוֹת נוֹשָׁנִים;

נָפְלָה הַנְּחשֶׁת נָפָלָה,

שָׁחָה, לֹא עָמְדָה בַּצָּרָה;

נִדְּפוּ כַּמּוֹץ כְּלֵי־מִלְחָמָה…

עָזַב שְׂדוֹתָיו אֶפְרַיִם,

אָפַס פִּשְׁתָּן לְמֵיתָרָיו,

יָבְשׁוּ קַשְׁתוֹתָיו בַּשָּׁמֶשׁ,

וַתִּגְבַּר תַּאֲנִיָּה בְּעָרָיו:

הַנְּחשֶׁת הַלְּבָנָה בָּאַתְנוּ!

עַד שׁוּב אֵלָיו רוּחוֹ, וּבְנוֹתָיו

נָתְנוּ צַמּוֹתֵיהֶן לַיֶּתֶר,

וַיְהִי חֹד־מַחֲרֵשָׁה לָרֹמַח

וְקַרְנֵי־הַשּׁוֹר לְכִידוֹנִים.

שׁוּעָלִים שִׁלְּחוּ בַּפְּלִשְׁתִּים —

לַפִּיד בֵּין זָנָב לְזָנָב.

הִבְעִירוּ קָמָּה וְגָדִישׁ,

נָתְנוּ בָּתֵּיהֶם לְאִיִּים.

וַתְּהִי יַד־יְהֹוָה עִמָּנוּ

וַנֶּחֱזַק מִבַּרְזֶל וָרֶכֶב;

שָׂם לְחַלָּמִישׁ עָרְפֵּנוּ

וְלִבֵּנוּ לִנְחשֶׁת יְצוּקָה.

הָיָה כָּעֲרָפֶל לַפְּלִשְׁתִּים,

כַּתַּנּוּר לְאֶפְרַיִם בְּהָרָיו;

הֵקִים מֶלֶךְ בִּישֻׁרוּן,

מִבְּנֵי־הַיְמִינִי בְּחָרָהוּ,

נֶחְבָּא לַכֵּלִים בְּעַמּוֹ

וְנוֹרָא לַגּוֹיִים מִסָּבִיב;

בִּתֵּר לִבְתָרִים אֶת בְּקָרוֹ:

“כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאוֹיֵֵב!”

יָד הֲרִימוֹנוּ בַּפְּלִשְׁתִּי,

עָשִׂינוּ כַּעֲשׂוֹת בַּשִּׁבֳּלִים,

דַּשְׁנוּ כַּתֶּבֶן נוֹצוֹתָיו,

שְׁבוּיָיו מָדַדְנוּ בַּחֶבֶל;

שְׁנֵי חֲבָלִים לְהַשְׁחִית

וְחֶבֶל אֶחָד לְהַחֲיוֹת.

אַךְ הָיָה מֵאָז לְתוֹעֵבָה

בַּרְזֶל חַרְבוֹתָיו וְרִכְבּוֹ,

הָרְחַק מִמִּשְׁכָּן וּמִקְדָּשׁ,

עַל אַבְנֵי־מִזְבֵּחַ לֹא יוּנָף;

כֹּהֲנֵי־עֶלְיוֹן יִבְזוּהוּ,

גָּזִית לֹא יַעֲשׂוּ לַבַּיִת;

רַק אַבְנֵי־שָׂדֶה שְׁלֵמוֹת

לְמִזְבְּחוֹת־יִשְׂרָאֵל יֻקָּחוּ.