שְׁמוּעוֹת עַל מוֹתִי

תַּסְכִּימוּ אִתִּי

מֻגְזָמוֹת עַד מְאֹד.

וָרֹד כָּתֹם עַצְמוֹ

אַ־רָאִיתִי אֲבָל

שֵׁד־אֵשׁ כְּתוֹפָעָה

מֶטָפִיזִית מְשׁוֹבֶבֶת

עַל רֶקַע אָפֹר שֶׁל רוּחַ רָאִיתִי

מִתּוֹךְ צְרִיף בַּחֲלוֹם מְדֻפְדָּף

יָדַעְתִּי שֶׁלָּצֵאת מֵהַבַּיִת יַפְגִּישׁ אוֹתִי עִם

חָתוּל מֵת נוֹסָף.

וּבְכָל פַּעַם הֶחָתוּל מֵת

אַחֶרֶת.

הַפַּעַם נִפְרַשׂ עַל מִדְרָכָה הוּא אוֹמֵר:

הִנֵּה אֲנִי

לֹא פּוֹחֵד לְהִשָּׁאֵר גַּם אִם

צְעָדִים אֱנוֹשִׁיִּים מְצַוִּים עָלַי

־הֵי, זוּז הַצִּדָּה

לֵךְ לַפִּנָּה תִּתְחַבֵּא

וְאַל תַּפְרִיעַ לִי

לַעֲבֹר

7.1.05