בֹּקֶר שַׁבָּת

אֲנִי לִילָךְ וְקָאטָה יָצָאנוּ לִרְאוֹת בָּעִיר

חֲנוּת נַעֲלַיִם בְּ־50 קוֹרוֹנָה שֶׁקָאטָה דָּגָה כְּלִוְיָתָן

הֶחְלַקְנוּ עַל

מִדְרְחוֹב עָמוּס בְּחֶלְקִיקִים נָעִים

בִּבְּלוֹנְד טִבְעִי

קָאטָה הַהוּנְגָרִיָּה רָצְתָה לִמְצֹא לָנוּ נָתִיב נוֹחַ וּמְרֻוָּח

וַאֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי עַל הֶהָמוֹן הַמִּתְחַכֵּךְ

בַּצֹּמֶת

עָמַד עַמּוּד

מָצָאתִי אֶת צְבִיקָה פִּיק בְּמִשְׁקָפַיִם עֲגֻלִּים וְזָ’אקֵט שָׁחֹר מְסֻגָּר

שׁוֹמְרֵי רֹאשָׁהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה

דֵּיוִיד עוֹד יוֹשֵׁב אֶצְלִי בַּבֶּטֶן

שָׁנִית קָלְטָה

וְחָסְמָה אֶת הַמַּסְלוּל לִטְבִיעָה מֻבְטַחַת

כָּל הַחֶבְרֶה כָּאן מְעֻנָּבִים בְּטִפּוֹת שֶׁל

יַחַס עָדִין שֶׁמְּיַחֵם אוֹתִי

אֲנִי כְּבָר חָדְשַׁיִם וְחֵצִי לְבַד

נָעָה חֶלְקִיק

בְּתוֹךְ

סִפּוּר אָבוּד שֶׁל אַנְדֶרְסֶן

בֵּין בִּנְיָנִים צִבְעוֹנִיִּים

22.10.05