רצוני למסור הצהרה בשם “אגף האיחוד” – זאת אומרת, סיעת העבודה כולה בלי “השומר הצעיר” – שיצביע כולו כאחד בעד הצעת ההחלטה של הועדה הפוליטית, שנמסרה פה בשמה.

האגף שלנו, הגדול בקונגרס. כולל בתוכו את כל חילוקי־הדעות והעמדות שבאר לידי גילוי בשאלה זו, בתוכם גם מתנגדים מוחלטים לכל צורה של חלוקת הארץ וביטול המנדט, וגם חברים המוכנים לעיין בתכנית של ממש להקמת מדינה יהודית. כל דעה בתוכנו ניתן לה החופש להופיע הופעה מלאה בקונגרס, והיא תהיה זכאית לאותו החופש בכל המשך התפתחות הענינים עד ההכרעה בקונגרס הבא, העתיד להיבּחר במיוחד לשם זה – אם הענין יעמוד על הפרק. כולנו הגענו למסקנה מאוחדת, שההחלטה הסופית בענין זה תימסר לקונגרס הנ"ל, שיתכנס לאחר בירור רחב ומקיף בשאלה הנדונה בתוך התנועה הציונית ובעם ישראל, ואנחנו מיפים את כוחה של ההנהלה לנהל משא־ומתן לפי התנאים המפורשים בגוף ההחלטה המוצעת.

תנועתנו, המאוחדת בחייה וביצירתה ובמלחמתה, ושמה “איחוד”, רואה בתנאים המציאותיים הנתונים לפנינו את המוצא הזה כמוצא אמת לקונגרס הציוני כולו. חריפות חילוקי־הדעות על הדרכים – ורק על הדרך נחלקנו ולא על המטרה – דוקא חריפות זו היא האומרת לנו לא למהר במפנה הפירוד ומניעה אותנו להחלטה המאוחדת, שכן כל דרכינו קשות ומלאות סכנות. אנחנו מאמינים שעבודתנו המאוחדת ומלחמתנו שכם אחד – היא הערוּבּה הטובה ביותר לעתידנו.

לבסוף תרשוני להביע בשם סיעתי גם משאלה אחת. אם כה ואם כה יפול דבר ההצבעה – את הדרך אשר לפנינו נמשיך באומץ ובאמונה מתוך הכרה שכל יום של עבודה ממשית בארץ־ישראל. עבודה בכל התנאים שהם, מצעיד אותנו קדימה לקראת מטרתנו.

וברשות יושב־הראש אגיד עוד מלים אחדות בשמי. לפני דיבר ד"ר סטיפן וייז¹ ופנה לצד השמאל ואמר, כי דעה זו או אחרת בתוכנו יסודה במאורעות 1936. אני דוחה זאת בשם כולנו. שנים רבות מחפשים אנו כולנו דרכי הגשמה ממשית. דרכים לעליית המוני ישראל מגלויותיהם והשרשתם בארץ. שאלה זו מעסיקה אותנו שנים על שנים. לא מחוך מאורעות אלה או אחרים נובעת השקפתנו. כי אם מתיך חרדה ציונית. אנו – ציונים, אף על פי שיש בנו חסרון אחד, שאנחנו יושבים בארץ־ישראל ועובדים בתוכה. אין בעינינו כל הצדקה לחלוקת הקונגרס הזה לשני מחנות. אילו קיבלנו מאוחדים את הצעת הועדה הפוליטית. היה הרושם לגמרי אחר. את ההכרעה הסופית נשאיר לעם ישראל. הוא יצטרך לענות על השאלה: מי צודק. והוא יענה עליה בבוא השעה.

תמוז, תרצ"ז.