ראבּינדראנאת טאגור מחוה דעתוֹ, שיש ליתן לילדים למקרא ספרים שיש בּהם קצת דברים שאינם מוּבנים להם. אין רע בזה: הם יבינוּ אוֹתם על פּי דרכּם, אוֹ יכניסוּ לתוֹכם מהרהוּרי לבּם.
על זה רצוֹני להוֹסיף: ואוּלם לגדוֹלים יש ליתן ספרים מוּבנים בּכּוֹל, כּי המקוֹמוֹת הסתוּמים יאפילוּ בעיניהם גם את המקוֹמוֹת הבּרוּרים. הקוֹרא ילד – נוֹתן לספר, והקוֹרא גדוֹל – נוֹטל ממנוּ.