לוגו
י. כשהלְאָה אותי ממך תדחָפי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

כשראיתי את כוכבי נוצץ ורוזם לי בעיני זהב ואני כתינוק מלא אהבת אש אל זוהרו נמשכתי, בעיניים דולקות ובלב סוער, אז ראיתי על שפתייךְ צחוק קל של לעג….

ויוּעם הכוכב…

ככהן בקודש הקודשים לפני שכינת־יה עמדתי לפנייךְ מתאונן ותובע – ותסבי את פנייךְ ממני ותכעסי.

ואבך לפנייךְ בתחנונים ואבקש רחמים – ותביטי בי בעיני קרח וברוח חורף בי נָשַבְת….

ותלקה נשמתי…

ואוסף להתחנן: העבירי נא את ידךְ הרכה על גביעיי המתפתחים – אז אפרח ואיף, אשגשג והיה לפרח שמים…

הישעני על לבי ובידייךְ את צווארי לפתי נא ושירת שמים אשמיע…

את שפתייךְ שושנים לחצי נא על מצחי הלוהט – ורעיון ענק, עד שחקים מגיע, ממנו אז יצמח….

אז ניגשת אל החלון ובמנוחת נפש חרישית הסתכלת בכיפת התכלת…

אז צמחו מלבבי נחשים…

ואצעק!

וכשהלאה אותי ממך תדחפי…

את כל פרחי נשמתי אשרש בשנאת ייאוש ואזרקם לסופת הצפון…

את ידי אנופף ואכבה את כל אורות ליבָּתי, והיה בה לילה וחשכת שאול…

ובדד בלי אור, בלי נשיקת כוכב, בלי ריח פרח, בלי לטיפת רַעְיה אתעה ביער החיים….

ובלבי אשכין את הנחשים…

כשהלאה אותי ממך תדחפי!….